יונדאי I 30 N – סופר יונדאי בנהיגה ראשונה

בחיפה, טופוגרפיה ואקוסטיקה הולכים יד ביד – בייחוד בשעות הקטנות של הלילה. או אז, יוצאים מחוריהם פרשי הואגיות (רכבי קונצרן פולקסווגן) הספורטיביות ו"נותנים בראש", כהגדרתם. המכוניות, הנהנות ממערכות פליטה ליברליות, מוכוונות מנעד צלילים שנע בין נפיחות לנחירות, המלווה בשריקות מכיוון פורקי לחץ הגדישה של מגדש הטורבו – ובזעקות שבר ממנוע שעובד קשה למחייתו. כל הקונצרט הזה מהדהד בכבישי חיפה הריקים ומוגבר ע"י האקוסטיקה ההררית, למגינת ליבם של לא מעט מקומיים, הסובלים מהתופעה.

חיפאים יקרים, חייכם היו דבש עד עכשיו…חכו עד שתשמעו בק-פייר אחד ממפלטיה של i30N החדשה, הקומפקטית הספורטיבית של יונדאי. כמו רעם ביום בהיר, כמו פיצוץ של קליע תועה, ההוט האץ' החדשה מקוריאה מודיעה שהיא כאן – ויש לה כוונה לפנות לחובבי הנהיגה ולקוות שתאומץ ע"י כמה עשרות מהם בשנה הקרובה, על אף מחיר לא נמוך של 240 אלף ש"ח לגרסת ההאצ'בק – ועשרת אלפים ש"ח נוספים לגרסת הפאסטבק הארוכה יותר, המדמה קופה מחומשת דלתות.

את i30, חביבת חברות הליסינג ולא רק, כולנו מכירים. סולידית, יעילה, לא מרגשת וגם לא מעוצבת במיוחד. i30N, הקרויה ע"ש שני מסלולי הפיתוח שלה, נמיאנג שבקוריאה ונירבורגרינג הגרמני, היא כבר משהו אחר. בבת עינו של אלברט בירמן, הקוסם מחטיבת M של ב.מ.וו לשעבר והאיש שמאחורי הקיה סטינגר, המכונית הזו היא צעד אמיץ ליונדאי בדרך הנכונה להכרה בה כיצרן גלובלי ראוי. הוט האץ' כמו שאנחנו אוהבים, לרוב מופנמת אך חושפת צדדים פרועים פה ושם, בין אם בגלגלי 19 אינץ' מעוצבים, ספוילר בולט או פס של ליפסטיק אדום בפגושים.

במסגרת השקתה בארץ, הוזמנו נציגים של עיתונות הרכב לטעימה של כמה שעות מאחורי ההגה. סעו, תרביצו, אמרו לנו. תרגישו את המכונית.

אנחנו אנשים מנומסים, אז נסענו. לא נעים לסרב.

אומר זאת כאן ועכשיו; i30N  היא מכונית שמיועדת למי שמוכן לעבוד בשביל הפאן שלו. רוצים לשלב ל-D ולרוץ קדימה? רוצים שהמכונית תגרום לכם להרגיש כמו פטל (Vettel) ולא מיץ פטל (ההוא מסיפור הילדים)? קחו לאון קופרה או כל ואגית ספורטיבית אחרת.

אבל אם אתם מוכנים להפעיל את רגל שמאל, לחשוב על הנהיגה שלכם ולהשקיע זמן בבחירת הסט-אפ הנכון לכביש המתאים, ישנה כאן מכונית שמנסה להכנס ללב שלכם. בסאונד, בתחושות ובמחויבות שלה לספק הנאה. יש לה גם את הכלים לעשות זאת בצורה משכנעת; דיפרנציאל מוגבל החלקה שימשוך אתכם יפה אל מחוץ לפנייה וכיול מתלים שישאיר אתכם קרוב לאקשן, מיודעים על מה שקורה למטה, עם כמה שפחות נדנודים מיותרים. לרשותכם גם הגה נאמן, שבמוד הנכון יודע לנסוך ביטחון ובלמים יעילים שידעו לאשש את אותה תחושת ביטחון, פעם אחר פעם וללא תחושת אוטוטו-אנחנו-דועכים.

ויש מנוע. עם 275 כ"ס וריאות מספיק גדולות לקחת אתכם אל מעבר לקו 6000 הסל"ד מבלי לאבד אויר כמו כל כך הרבה מנועי טורבו. מנוע חי, מנוע שהוא חלק אינטגרלי מהחויה.

קחו אותה לימי מסלול, את ה-N. או אז תוכלו להעביר את בולמי הזעזועים למצבי ספורט או ספורט+, כי בכביש קצת תסבלו מהבחירה הזו. שחררו את הבקרות, תנו לה לרוץ. היא תייצר לכם פאן, תינהג יפה בסיבובים על המצערת ובעיקר, תיתן לכם תחושה טובה שעבדתם. מילים טובות מגיעות גם ליבואן; על שבחר להביא את גרסת הביצועים מוכוונת המסלול – ועל כך שמכיר באחריותו גם כאשר תיקחו חלק באותם ימי מסלול או במדידות זמני הקפה תחרותיים, כל עוד לא ביצעתם שיפורים ברכב. זה לא עניין של מה בכך – ויש לברך את כלמוביל על הגישה החיובית.

אז כן, היא באמת יודעת לספק פאן, הסופר יונדאי – ונהניתי ממנה יותר מכמה מכוניות חזקות ממנה, אבל משהו בה הרגיש לי קצת אינסטנט, קצת חסר נשמה. אולי זה ריבוי התפריטים, אולי הקלילות של מוט ההילוכים והמצמד, אולי העובדה שנרקחה לפי מתכון כל כך מדוייק, שהקוסם בירמן שכח לתת בסוף את הטאץ' האישי, כמו בסטינגר.

i30N מאובזרת היטב ושימושית. המושבים הקדמיים שלה מעולים – נוחים ואוחזים כאחת, אבל תא הנוסעים משמים. אפור, ליסינגי, לא כזה שמתאים למכונית ב-240 אלף שקל.

המחיר הוא הבעיה הגדולה של המכונית הזו. יקרה מדי למה שהיא, יקרה ביחס למתחרותיה, עם שתיים או שלוש דוושות – וקרובה מדי למכוניות אייקוניות כמו הונדה סיוויק טייפ R או סובארו WRX STI. אני משער שיש מקום לגמישות קלה במחיר, אבל זה לא מספיק, לדעתי.
במעמד האירוע, היבואן דיבר על מכירת כמה עשרות – לא עשרים שלושים אלא עשרות גבוהות, פי 3 מזה. ימים יגידו אם יעמוד ביעד הזה.

צילומים: טל אבן