חמישים שנה אחרי שהופיעה שברולט קאמרו בארה"ב, לקחנו את הדור השישי שלה לדרום הארץ, בכדי לחוות את מכונית השרירים האמריקאית שהפכה לאייקון. משם, מהכבישים הריקים והמרחבים האינסופיים, חזרנו עם שרירי פנים תפוסים ועם חיוך דבילי, שלא מש אפילו לשניה מפרצופנו.
כתגובה להצלחתה של הפורד מוסטאנג השיקו ג'נרל מוטורס בשנת 1967 מכונית הנעה אחורית, בעלת שתי דלתות, במבנה 'הרדטופ' – ללא קורה אמצעית. ומאז הכל הסטוריה.
הייתה זו המוסטאנג שהושקה ב-1964 ויצרה את המושג "מכונית פוני". עיצוב ספורטיבי וצעיר על בסיס מכונית עממית, עשה את העבודה והפך להצלחה מסחררת.כעבור כשנתיים הופיעה הקאמרו, שהתבססה על פלטפורמת שברולט נובה. ג'נרל הגדירו אותה כ"חיה שטורפת מוסטנגים". בין המפורסמות בגרסאות הקאמרו היו ה-SS (סופר ספורט) וה-Z28 הספורטיביות.

.
.

לא טענו שהיא מושלמת
אל הקאמארו נופלים, לא נכנסים. תשכחו מאופנת הג'יפונים – אנחנו אוהבים לשבת גבוה – שפשטה עלינו בשנים האחרונות. ישיבה בקאמרו מזכירה בונקר צבאי – קו החלונות גבוה והישיבה בה נמוכה. מלפנים מכסה מנוע ארוך ומהצד – רק הראש מציץ מבעד לחלונות. המצב מאחור קלסטרופובי עוד יותר; מבעד לחלון האחורי כמעט לא ניתן לראות דבר, שלא לדבר על מראות הצד המזוויעות ( שמעולם לא הבנתי מדוע האמריקאים מתעקשים על מראות ישרות ולא יעילות שכאלה). נסיעה לאחור מתאפשרת בעיקר בזכות מסך התצוגה והמצלמה האחורית.
המושב האחורי יספק רק נמוכי קומה קצרי רגליים, תא הנוסעים סובל מחוסר מקום לאחסון חפצים אישיים, ורוב הנהגים יקבלו פיק ברכיים כשידרשו להחנות אותה בנסיעה לאחור.
העיצוב הייחודי גובה את מחירו; אפילו תא המטען הלא קטן סובל מפתח הטענה צר ובעייתי. ובפנים – למרות עיצוב מקורי, נאה ועדכני, לא קשה להבחין ב"פאולים" עיצובים כדוגמת פתחי מיזוג נמוכים מאוד, או מסך מולטימדיה הסובל מהשתקפויות ומופנה כלפיי מטה.
אבל זוהי הקאמרו. זו לא סתם עוד שברולט, זו מכונית עם המון קסם. הקאמארו 2016 היא קודם כל מאוד יפה. הדור השישי דומה עד מאוד לדור החמישי אותו החליף וזה האחרון היווה כמעט העתק מודרני לאותה קאמרו משנת 1967. עיצוב אגרסיבי, כוחני וחצוף – כך אנחנו אוהבים את הקאמרו שלנו.
אבל היא מרגשת
הקאמרו 6.0 מבוססת על פלטפורמת 'אלפה' של GM המשמשת גם כבסיס לקאדילאק ATS/CTS קרי – הנעה אחורית, והיא קלה מקודמתה בכ-90 ק"ג. מבחר מנועיה משתרע בין 2.0 ליטר טורבו, V6 3.6 ו-V8 6.2 . הקאמרו ה"ישראלית" מיובאת עם מנוע ה-V6 שהוא החדש שבחבורה ומפיק 335 כוחות סוס. תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 8 הילוכים, אחראית על שיגור המומנט לגלגלים האחוריים.
לנהוג את הקאמרו זו קודם כל הפתעה; אתה לא מצפה שמכונית שייעודה הוא לרגש, להיות שונה, להיות קיצונית, ,תהיה נעימה כל כך לנהיגה. נכון, המתלים די קשיחים ופה ושם מתרסקים על מהמורה. אבל הניהוג נעים, הבידוד מוצלח, הנהיגה, למרות הישיבה הנמוכה – לא מייגעת.
וכשלוחצים עליה, היא מתעוררת לחיים. קצת יותר מחמש שניות לוקח להגיע ממצב עמידה ל-100 קמ"ש. לקאמרו תיבה אוטומטית עם יחסי העברה ארוכים מאוד ומומנט מכובד הדוחף אותה קדימה בכל הילוך. אבל אפשר לעזוב את המספרים כי הדבר המרגש במיוחד כאן הוא הסאונד; צליל גרוני המלווה בשיעולי אגזוז בכל החלפת הילוך' – ותודה למערכת הפליטה הספורטיבית, המגיעה כסטנדרט – תענוג לאזניים.
זהו לא הריגוש היחיד כמובן. מדובר בהנעה אחורית, צמיגים רחבים (כאן עם תוספת אופציונאלית של חישוקי 20 אינטש ובלמי ברמבו – 20,000 ש"ח תוספת למחיר) ואחיזה מאוד גבוהה. עד כמה גבוהה האחיזה? את זאת תוכלו לגלות בעזרת תצוגת כוחות ה-G שבלוח המחוונים. עד אז, ינסה לברוח זנב הקאמרו בכל לחיצה הגונה על דוושת הכייף. זוהי מכונת דריפטים שבידים לא מיומנות וללא בקרת יציבות, עלולה לנשוך את הנהג המתלהב.
לא רק מעקה הבטיחות בסכנת פגיעה. על מנת לשמור על רשיון הנהיגה, מוצגת על החלון הקדמי מהירות הנסיעה בנוסף לשעון המהירות האנאלוגי והצג הדיגיטלי. וזו כאמור מגיעה כהרף עין למספרים תלת – ספרתיים לא חוקיים בעליל.
בלתי ניתנת להתעלמות
זו לא עוד מכונית. הקאמרו מושכת מבטים, זוקפת אזניים ומסובבת ראשים. אי אפשר להישאר אדיש אליה כשהיא חולפת ברחוב. היא דרמטית, לא צנועה, ולא מתביישת בכלום.
קאמרו נולדה לספק גברים אינפנטיליים. כאלה שיחפשו בנרות, מנהרה ארוכה רק בכדי שתחזיר מהקירות את הסאונד האדיר. לגברים שהמושב האחורי לא מעניין אותם, אבל מנסים כמעט בכל פניה להשליך את זנב הקאמרו החוצה. קאמרו היא מכונית כיפית, גם אם לא מלוטשת ומדויקת. מכונית שרירים גם כשהיא לא נושאת בחרטומה את מנוע ה-V8.
קאמרו תתאים גם לשפויים ושפויות. למרות הקיצוניות שבה, היא גם יודעת להיות מנומסת. אפשר לחיות איתה בדרך למשרד.
ב-350,000 ש"ח תוכלו גם לרכוש לעצמכם אאודי A5 קופה אלגנטית, מלוטשת ומתקדמת יותר. אבל יהיו לכם רק 190 כוחות סוס, והרבה פחות חיוכים. אנחנו בהחלט אהבנו אותך, קאמרו.