Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
את הפולניה הקטנה והעצבנית הזו, ילידת מפעלי פיאט בעיר טיכי, מעירים לחיים באמצעות מפתח. הוא עבה למגע – ונעים לאחיזה. לבן עם נגיעות של צבע, כיתוב אבארט גאה וסמלון של העקרב המפורסם על הקפיץ. תנועת סיבוב קלה שלו בכיוון השעון – רצוי בחניון סגור – והגברת מתעוררת לחיים, תוך השמעת קולות כחכוח מהמפלט האחורי המיוחד.
בואו ונרגיז אותה עוד קצת – ונלחץ על מתג הספורט, המסומן גם הוא, בעקרב – הסמל השולט במכונית. הקולות נעשים נחושים, תכליתיים יותר. תצוגת השעונים שמול הנהג משנה את עיצובה ואת צבעה. האדום שולט. קלאץ', הילוך ראשון, חלון פתוח ונוסעים לכיוון היציאה. המפלט רועם, התהודה חוזרת מקירות החניון השומם.
כמה מכות של גז – והיא כבר מחייכת.
באתי לעשות שמח, היא אומרת. אין לי התנעה ללא מפתח או מסך מגע גדול. לא מכירה מערכות בטיחות אקטיביות אלא רק את המובילאיי שמצפצף לי בראש…אין לי אפילו בקרת שיוט להציע לך – אבל יש לי נשמה גדולה. כזו שתגרום לך לחפש סיבות לצאת מהבית עם המפתח הלבן, אפילו אם זה רק להביא קרטון חלב מהפיצוציה הסמוכה, חמש דקות ברגל או 50 דקות של נסיעה סוערת איתי.
אבארט 595 סקורפיונה היא הגרסה הבסיסית לפיאט 500 החמה. מכונית שהחלה את חייה ב-2008 ועברה מתיחת פנים משמעותית ב-2016, אז שונה שמה ל-595, על שם סדרת פיאט 500 משופרות של קרלו אבארט מהסיקסטיז. כאחיותיה לסדרה, גם היא מונעת במנוע 1.4 מוגדש טורבו, שבדגם זה מפיק 145 כ"ס – לא מעט עבור משקלה הקל של המכונית – 1035 ק"ג. בשילוב עם תיבה ידנית – כן, ידנית – המכונית מאיצה בקלילות ומגיבה היטב גם להאצות ביניים, נהנית מתגובת דוושה טובה ומהיעדרה של השהיית טורבו מרגיזה, תוך נביחות של הנאה מהמפלט המיוחד.
החיוך עולה. שמרו עליו – ואל תתפתו ללחוץ שוב על העקרב, כי במצב הנהיגה הרגיל, התגובה לגז מעט פלגמטית, ההגה נעשה קל מדי והנביחות הופכות עמומות…אבארט 595 משילה 95 קבין של אדרנלין ממהותה וחוזרת להיות מן פיאט 500 ציווילית כזו, עם נוחות נסיעה שמפתיעה לטובה בזכות הצמיגים הצנועים ויכולת שיוט שקטה למרחקים, גם בהיעדרו של ה"קרוז"…
שמנו פעמינו לכביש הרים צפוני, מתולתל במיוחד ורווי בפניות "היירפין", סרפנטינות בלשון העם. בנוסף למתג העקרב, לחצנו גם על מתג מערכת ה-TTC, המדמה פעולה של דיפרנציאל מוגבל החלקה באמצעות הבלמים (דיפרנציאל מכני כזה בתוספת מערכת ה-TTC ניתן למצוא בגרסת הקומפטיציונה בתוספת מחיר). הפולניה הקטנה התגלתה במיטבה, נועצת את צמיגיה הקדמיים בקו הנבחר ולא נכנעת להחלקת גלגל פנימי מניע. בקרת היציבות אינה מתנתקת, אך עם TTC מופעל היא מעט פחות חרדתית. אבארט 595, גם על צמיגיה הצנועים של גרסה זו, אינה מכונית לחובבי הנסיעה על הצד סביב כיכרות – אבל היא בהחלט נותנת פידבק טוב, מאפשרת לבצע העברות משקל תוך מעט מאוד תזוזה ושומרת על קצב גבוה ודיוק. ידית ההילוכים הממוקמת גבוה נופלת ליד בטבעיות – איכות ההעברה שופרה עם השנים והיא קלה, נעימה ודי קצרת מהלך.
אבארט 595 היא עדיין פיאט 500, לוחש לי קול ההגיון – וזה אומר שלצד היותה גמדה כעוסה ומלאת אופי, היא גם סובלת ממספר ליקויים בסיסיים; הפלסטיקה בתא הנוסעים קשה וזולה למראה ולמגע, תנוחת הנהיגה גבוהה מדי, הכניסה למושב האחורי קשה ומרחב המחייה בו, כמו גם בתא המטען, מוגבל. בכביש המהיר, ממשיך הקול, מגלה הגה הכח החשמלי עירפול במרכזו – ועל פסי האטה בעיר היא מקפצת כעז היסטרית.
אני עונה לו שלא אכפת לי. לאחר מספר דקות נהיגה, תנוחת הנהיגה הגבוהה עם הברכיים הכפופות פחות מעיקה, מפלט ה'רקורד מונזה' ממלא את אוזניי בנביחות של עונג ואני תוקף פנייה אחר פניה, מרפרף על ידית ההילוכים ונהנה ממיטב תנובתו הצנועה של המנוע, שהוא במיטבו בין 3000-5500 סל"ד, כדרכם של מנועי טורבו רבים שמתחילים להרים ידיים עוד לפני הקו האדום שבמד הסל"ד… ישנן חדות ממנה, ישנן מחודדות ממנה, אבל היא אחת האחרונות מהז'אנר, הכי אולד סקול שיש ב-2022.
והיא באה לעשות שמח ולגרום לחובבי הגה ולילדים בני 70 לחייך.
בימים אלו של נהירה לחישמול, למתגי הנעה ולמסכי מגע – וללא מתחרים בשוק הישראלי, השמחה היא כפולה ומכופלת; על שעוד יש מי שמיייבא מכונית כזו – ועל שיש מי שקונה אותה – ומסתבר שקצת יותר ממתי מעט. גרסה בסיסית זו, במחיר של 130 אלף ש"ח, מציגה לפתע תמורה נאותה למחיר – מה שלא תמיד אפיין את דגמי אבארט – והשתיקה במעט את קול ההגיון המרגיז, שתמיד נמצא שם. אפילו צריכת הדלק שלה, סבירה – 10 ק"מ לליטר בנהיגה תובענית, 12 ק"מ לליטר כממוצע ריאלי יותר.
A Site by