Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
נהיגה אוטונומית היא מונח שאליו, אנחנו מתרגלים, בהדרגה, בדומה למונחים כמו "רכב חשמלי" ו"מכוניות היברידיות", שאף אליהם אנחנו מתוודעים, בזמן שכלי הרכב העתידניים משתלטים, בהדרגה, על הכבישים.
על אף, שלכאורה, אנחנו נחשבים, עדיין, רחוקים למדי ממכוניות חסרות נהג לחלוטין, הטכנולוגיה שהופכת את הנהיגה האנושית ברכב למעט יותר קלה ובטוחה יותר – כבר מופיעה, פה ושם, במכוניות שאנחנו פוגשים כבר כיום בכבישים.
למעשה, אם תחשבו על כך לעומק, כולנו (כלומר – כל בעלי רישיון הנהיגה שלמדו לנהוג אצל מורה לנהיגה) נהגנו בסוג של רכב אוטונומי, שהרי חלק גדול מהנהיגה, במיוחד בשיעורים הראשונים, נעשה ע"י המורה, שמצויד במערכת שליטה משלו ברכב. גם בשיעורים המתקדמים יותר, מורה הנהיגה משמש כסוג של מערכת בטיחות ברכב, כשהפעם, התפקיד שלו הוא פחות לנווט את הרכב ויותר לדאוג לכך שבשל חוסר ניסיונו ההגיוני של התלמיד, שום דבר "רע" לא יקרה (בדומה לפעולתן של מערכות הבטיחות המתקדמות ברכב).
הרחבה נוספת לכך תוכלו לראות במסגרת שבהמשך הכתבה.
אבל, גם אינכם מכירים את הנושא לעומק, אולי שמעתם לפחות שקיימות רמות שונות שמסודרות בסדר עולה מ-0 עד 5 לנהיגה האוטונומית.
אבל מה, בעצם, ה"רמות" האלו אומרות?
מיהו הגוף האחראי לקביעת רמות האוטונומיות של רכב?
ב-2014, פרסם ה-SAE International (Society of Automotive Engineers- גוף התקינה האמריקאי) את הסיווג לשש רמות האוטונומיה השונות במסמך שנשא את השם הארוך והמסובך " Taxonomy and Definitions for Terms Related to Driving Automation Systems for On-Road Motor Vehicles" "טקסונומיה והגדרות מונחים הקשורים למערכות אוטומציית-נהיגה עבור כלי רכב מנועיים על הכביש". על אף שהמסמך מתעדכן מעת לעת, עדיין, עיקרון הסיווג זהה ושש רמות האוטונומיות של הרכבים מסווגות על פי הצורך של הנהג להתערב בנהיגה ועד כמה עליו להיות קשוב ודרוך בעת שהוא נמצא מאחורי ההגה של הרכב.
למרות שהמסמך הזה נחשב כמקדים את זמנו (בעת פרסומו בשנת 2014), כיום, אנחנו פוגשים, יותר ויותר, התייחסות לרמות הללו בעת הדיון בתכונותיהן האוטונומיות של המכוניות.
נהיגה אוטונומית – מהן רמות הנהיגה האוטונומית?
כפי שהזכרנו קודם, ישנן שש רמות של אוטונומיה, החל מרמה 0 ועד לרמה 5:
רכב אוטונומי ברמה 0
בהחלט יתכן כי רכב ברמה אוטונומית 0 חונה בחניה שלכם כבר כרגע. לרכבים ברמה זו אין בקרות אוטונומיות או נהיגה עצמית כלל, וכל היבטי הנהיגה צריכים להיות מטופלים על ידי הנוהג, כולל התגובות למצבי סכנה.
רכב אוטונומי ברמה 1
אוטונומיה ברמה 1 נחשבת לנפוצה ביותר בכבישים כיום. הכוונה היא למכוניות בעלות מערכות המאפשרות למכונית ולנהג לחלוק בשליטה על הרכב. בקרת שיוט אדפטיבית, השולטת במהירות ובמרחק בהשוואה לרכב מלפנים, עשויה להוות דוגמה טובה, שכן, גם עם פעולת המערכת, הנוהג ברכב עדיין יצטרך לדאוג להיגוי.
תכונת הסיוע בחניה אף היא דוגמה לאוטונומיות ברמה 1 ברכב, זאת, מכיוון שהנוהג שולט במהירותו של הרכב, בזמן שהמכונית-עצמה דואגת להיגוי.
כפי שניתן לראות, יש מגוון לא קטן של מאפייני בטיחות ונוחות ברכביהן של מרבית יצרניות הרכב, המציעות רכבים אוטונומיים ברמה 1.
רכב אוטונומי ברמה 2
למכוניות ברמת אוטונומיה 2 ישנן מערכות פנימיות הדואגות לכל היבטי הנהיגה – ההיגוי, ההאצה והבלימה. אולם, יחד עם זאת, הנוהג ברכב חייב להיות מסוגל להתערב בפעולה, במקרים בהם חלק מסוים במערכת נכשל בפעולתו.
על אף שרמה 2 מכונה גם "בלי ידיים" ("Hands-off"), עדיין, הנוהג ברכב נדרש להחזיק ידיו על ההגה לאורך כל הנסיעה ואף לשמור על ערנות לתנאי הדרך.
מערכת Autopilot של טסלה, למשל, יכולה להיחשב לרמה 2, מכיוון שהיא מסוגלת, אוטומטית, לשמור על הנסיעה בנתיב הימני על הכביש, כמו גם לשמור אתכם במרחק בטוח מהמכונית שלפניכם בעת פקק תנועה. ה-ProPilot של ניסאן (כפי שהוא משולב בדגם ניסאן ליף), גם הוא מוגדר כרמה 2.
רכב אוטונומי ברמה 3
כלי רכב ברמה אוטונומית 3 הם כאלה שכבר עשויים להיחשב באמת לאוטונומיים. הם מכונים, לעיתים קרובות, "Eyes-off" ("על עיוור"), מכיוון שהם מאפשרים לנוהגים בהם לשבת ולהירגע, בעוד שהמכונית מסוגלת לטפל בהכל תוך כדי נסיעה לאורך הכביש. לנהגים בכלי רכב ברמה אוטונומית 3 מותר להשתמש בטלפון או לצפות בסרטים בלי כל בעיה, וזאת, למרות שהם עדיין נדרשים, במידת הצורך, להיות מוכנים להתערב (כך שההירדמות אינה מהווה אופציה עבורם).
ה-A8 של אאודי נחשבה למכונית הראשונה שהתייחסה לעצמה כאוטונומית ברמה 3, וזאת, מאחר והייתה מסוגלת להשתלט על כל היבטי הנהיגה, במהירות נסיעה של עד ל-60 קמ"ש. מכיוון שעדיין ברור למדי, כי (לפחות כרגע) המדובר בתחום אפור מהבחינה הרגולטורית – האם חוקי לנהוג במצב של "על עיוור", כך שנכון למצב כיום, בכל מקרה, אתם עדיין חייבים להיות בשליטה על הרכב בעת הנסיעה בדרכים ציבוריות.
רכב אוטונומי ברמה 4
מכוניות ברמת אוטונומיה 4 מכונות "Mind-off" (משהו בסגנון "שגר ושכח") מכיוון שיכולותיהן העצמאיות מפותחות כל כך, שהנהג לא יידרש להתערב כלל (אם חיפשתם רכב לנמנם בו בזמן הנסיעה, הנה הגענו לדרגה המתאימה לכך).
יחד עם זאת, רמה זו מתייחסת למספר הגבלות, מכיוון שניתן להפעיל את הרכב במצב הנהיגה העצמאית המלאה אך ורק באזורים מסוימים, המוגבלים ומגודרים (למשל, מגרשי ניסוי רכבים) או בפקק תנועה. במידה והמכונית אינה נמצאת באחד משני אלה, היא מחויבת להיות מסוגלת להגיע למקום מבטחים, והנהג צריך להיות סוגל להשתלט עליה במקרים של התרחשות שאינן צפויות. דוגמה לכך ניתן לראות ברכב הפרויקט של Waymo מבית גוגל.
רכב אוטונומי ברמה 5
מכוניות אוטונומיות ברמה 5 הן חלומו הרטוב של כל עתידן – הן עצמאיות לחלוטין ואינן דורשות כל אינטראקציה אנושית מכל סוג שהוא, מכיוון שהן כלי רכב אוטונומיים לחלוטין. דוגמאות לרכבים אוטונומיים ברמה 5 עשויות להיות מוניות רובוטיות או דגמי ה-Aicon של אאודי. בכל מקרה, כלי רכב ברמה 5 עדיין רחוקים מאד מייצור המוני, וכמובן, גם מבחינת החקיקה אנחנו עוד רחוקים מהיכולת לעגן נסיעה של רכבים עצמאיים כאלה בכבישים. ואי אפשר לדבר על מכוניות אוטונומיות לחלוטין מבלי להזכיר את אילון מאסק, ובכן, מסתבר כי מועד היעד שבהצהרה שלו (זו שהבטיחה כי עד ל-2020 טסלה עתידה להציג רכב אוטונומי ברמה 5) נדחה קצת, וכיום הוא עומד על 2023. טעות, טועים, טעינו…
רוצים לדבר על נהיגה אוטונומית?
בואו נדבר על נהיגה אוטונומית, אבל מזווית מעט שונה…
אתם בוודאי זוכרים את השעור הראשון או השני שבהם הובלתם ע״י מורה הנהיגה ברחבי העיר/ מגרש כמעט ללא צורך בכם. את זיהוי התמרורים ביצעתם בהוראת המורה.
גם כשטעיתם (וטעיתם המון) בשעת נהיגה לצד מורה הנהיגה שלכם, היה מי שגיבה אתכם, הציל אתכם מקטסטרופה.
את מערכות הבטיחות, אותן אלה המחליפות ומגבות את הנהג, בעזרת מצלמה ו/או ראדאר, אתם כבר מכירים, רק בתצורה אחרת – את המצלמות והראדאר החליפו עיני המורה (או בוחן הנהיגה), את התוכנה החליף הנסיון הרב של המורה, ובעזרת הסטת ההגה (או בלימה בדוושות הכפולות שברכב הלימוד), התבצעה גם הפעולה הנדרשת.
מורה הנהיגה גם היה זה שדאג למרכז אתכם למרכז הנתיב, התערב אם סטיתם (בהתחלה ע״י התערבות מילולית ובהמשך – פיזית) ממש כמו מערכת ה-Lane assist ברכב החדיש שלכם.
אם התקרבתם לאובייקט מלפנים, הוא הזהיר בקולו, ואם עברתם את הגבול, בוודאי מצאתם את עצמכם עפים לפנים, בגלל שזה, האחרון, פעל בדרך הנכונה ודאג למנוע את ההתנגשות / דריסה.
אם פיספסתם את הרכב בשטח מת במראת הצד, גם אז, היה שם אותו מורה בכדי להתריע על כך. ממש BLIS אנושי.
אז מה צופן לנו העתיד בתחום נהיגה אוטונומית?
יוזמות נקודתיות יותר כמו מוניות עצמאיות, למשל, שת"פ בין אובר לוולוו או פרויקט האיזי רייד של ניסאן ביוקוהמה, יפן (שאותו תוכלו לראות בסרטון שבתחתית הכתבה), כבר מתגבשות, קיימות ופעילות, אולם ברוב המדינות, מערכות נהיגה אוטונומיות נבדקות בתנאים מסוימים (לרוב, תחת הרשאות רגולטוריות מיוחדות). המערכות הנוכחיות (שרובן ככולן, מוגדרות כרמה 2) – מסווגות כמערכת סיוע לנהג (ADAS), מה שאומר, שהנהג הוא הנחשב כאחראי מהבחינה החוקית לרכב ופעולתו, וכי עליו להישאר בשליטה על כלי הרכב בכל עת.
A Site by