שמש יורדת על הים של חיפה, משתקפת כבמראה בבניינים חסרי הנשמה של מת"מ. קופרה בורן אפורה מגיעה לדגמן פוזות מול הים, נהנית מהשתקפויות צהבהבות אחרונות של שמש עייפה, המרככות במשהו את הופעתה הכועסת. מספר תמונות – וברקע צעירה עם ריינג'-רובר אווק חדשה, לא מסתירה את התלהבותה מהרובוטריק האפור.
.
בעודי מתמקד בה, במכונית, היכתה בי לפתע ההבנה כי למלאכת הצילום יש אפקט מדיטטיבי מסוים. זה אתה והאובייקט שלך, בעוד כל העולם שמסביב פוסע לאחור – וכשאתה מפוקס בתוך גבולות הגזרה שבחרת לעצמך, יש לך רגע קצרצר של התעלות, לפני הלחיצה על כפתור והקפאת הרגע.
.
קופרה בורן לא מתמסרת בקלילות לעדשה המציצנית. היא החלה את הקריירה כפולקסווגן ID3 חייכנית, שהמירה את הפנים העגלגלות והרכות בחרטום מחודד, בוטה יותר. בורן היא הגרסה של מותג הביצועים הסיאטי, קופרה, לקומפקטית החשמלית של החברה האם, המקבילה במיצובה לגולף וללאון. רק שאנחנו בעולם של חשמל – ומאחר ובקופרה עסקינן, מבט חפוז בחישוקים הגדולים והמוחצנים, חצאיות הצד השונות והחלק האחורי החטוב, מבהיר שלכאורה, אין זו פולקסווגן תמימה.

בורן מושכת לא מעט תשומת לב בשל היותה חריגה בנוף המקומי ובזכות אותם עזרים ויזואליים, אלא שאינה מכונית אלגנטית במיוחד. בנסיונם לבדל את ההיצע החשמלי מקו המכוניות הרגיל שלהם, מכוניות פולקסווגן החשמליות קיבלו עיצוב שלא ממש סגור על עצמו. קופרה בורן מעט גבוהה עבור הצ'באק קומפקטית, בעוד הפרופיל מזכיר במשהו מונובוקס קטן, בנוסח הונדה ג'אז. לגולף או לאון יש עיצוב קוהרנטי יותר.
אלא מאי? קצת קשה לדעת את זה, מהטעם הפשוט שרק מכוניות בודדות מהדגם האמור נעות על כבישי ישראל. היבואן הרשמי (צ'מפיון מוטורס) מתעכב בשיווקו, מה שהותיר את השטח פנוי ליבואנים המקבילים, דוגמת CARMAX, ממנו קיבלנו את מכונית המבחן.
בורן/ID3 יושבות על בסיס של פלטפורמה חשמלית יעודית, המתהדרת במנוע והנעה אחוריים, מעט חריגים בסגמנט הזה. מעשית, זה גם אחד מיתרונותיה הגדולים של המכונית; ידי הנהג אינן סובלות מלחימת הגה, בעוד כוחו של המנוע החשמלי עובר לאספלט דרך זוג הגלגלים האחוריים, המבטיחים משיכה משופרת כשהמשקל עובר לאחור בעת האצה חזקה. לא מאמינים? נסו לנהוג ב-BYD אטו 3 או בג'ילי ג'אומטרי C. הראשונה תעסיק אתכם עם ההגה הסורר שלה, בעוד האחרת תחרוק את גלגליה הקדמיים בכל יציאה נמרצת קמעא מהמקום.

התלהבתם? בואו ונעצור לרגע. בורן המבחן, הנעולה בצמיגי 215/50 על גבי חישוקי "19, יודעת לתקל עיקולים במהירות ובבטחה, אך אינה ספורטיבית או מהנה בדרך שהיא עושה את זה. בקרת היציבות אינה מתנתקת (קיים ניתוק חלקי בדגם E-Boost, המגיע לשיא הספק זמני של 231 כ"ס – מעין אוברבוסט חשמלי), ההגה המהיר יחסית (2.7 סבובים בין הנעילות) אינו חי או מדויק במיוחד – ובעצם, המכונית מרגישה כמו תוצר מוכר של קונצרן VAG; יודעת לעשות את העבודה, יעילה וקצת סטרילית.
אז כן, פה ושם הזנב יגלה סימני חיים, אבל האלקטרוניקה תדאג לשים קץ לחגיגה, מהר מהרצוי.
לבורן המבחן מערכת ACC המאפשרת לרכך או להקשיח את פעולת השיכוך של בולמי הזעזועים. שימרו אותה על מצב 'קומפורט' – זה גם נוח יותר וגם נותן למכונית זרימה טובה יותר על האספלט המאתגר שלנו. מצב 'פרפורמנס', הופך את המערכת לעצית משהו – טוב אולי למסלולי מירוץ איכותיים, מיותר בכל סיטואציה אחרת. להבדיל, העדפתי את כיול ההגה ותגובת הדוושה במצב הזה, הדינמי יותר; כמה טוב שיש אפשרות לכיוון אינדיבידואלי של הפרמטרים.

כשמדברים על קופרה ולקוחותיה, המחשבה ישר נודדת לכיוון יחידת הכח, שיפורים וקולות נפץ מהמפלט – סוג של נפץ מתנייד המעיר כלבים מרבצם וקשישים משנתם. קופרה בורן, כצפוי, היא קופרה חרישית – אבל היא עדיין קופרה נמרצת, כי 204 כוחות הסוס שלה מזיזים לא יותר מ-1661 ק"ג, משקל סביר לרכב חשמלי בסגמנט הזה. על הנייר, מספרים לנו על 7.3 שניות למאה קמ"ש, בדרך למהירות מירבית מוגבלת של 160 קמ"ש, אבל תעזבו את הנייר. המנוע הזה מייצר מומנט מירבי של 310 נ"מ מסל"ד אפסי ומאיץ אתכם בנחישות של ממש, כזו שתעלה חיוך גם על פניו של בעל קופרה מסוקס. טווח WLTP של המכונית עם סוללה זו, של 58 קילווואט/שעה, עומד על 425 ק"מ – בעוד שבמציאות כנראה שתנופפו לשלום לספרה 4, מלמטה.
אז יש לנו עיצוב, מיצוב ותאוצה בריאה, בחיפוש אחר ה-DNA הקופראי. מה עוד? ערימות של אלקנטרה בתא הנוסעים, נגיעות עיצוביות שמזכירות לנו במכונית של איזה מותג אנחנו שוהים – ומושבים ספורטיביים עוטפים; באקטים נאים לעין ותומכים בגב. במכונית המבחן הם חשמליים, מה שגורם לבסיסם להיות גבוה יותר. חובבי הישיבה הנמוכה יעדיפו את המושב המכני, שם אתה קרוב יותר לאקשן.

האם זה מספיק? האם זה תחליף ראוי לקופרה לאון בריאה?
תלוי את מי שואלים. עבורי, מכונית חשמלית היא סוג של חויה שטחית, אירוע חסר עומק. קצת כמו שיר פופ עדכני, שכרגע נעים לאוזן ואפילו גורם לאצבעות לתופף על ההגה, אבל בעוד חודש יישכח לטובת הלהיט התורן הבא. נהגתי בלא מעט מכוניות חשמליות; לוקח לי זמן לשלוף אותן מהזכרון ולנסות לזכך משהו מהחויה – לא כך בקופרה לאון על 300 סוסיה או בפורמנטור כפולת ההנעה, שהוסיפה 10 סוסים לעדר. עבור חובב החשמליות והגימיקים, המחפש משהו שונה מהעדר, הבורן יכולה להיות אלטרנטיבה מדליקה. עוד על צד הזכות, מדובר במכונית מרווחת מאוד ושימושית; המושב האחורי נוח מאוד ותא המטען מציע נפח שימושי של 385 ליטרים.

ועם כל זאת, אין מנוס מהמחשבה שאנשי קופרה יכלו להתאמץ עוד קצת. פיין-טיונינג להגה, למתלים, לאפשר לבקרת היציבות לנוח קצת ולשכלל מעט את תחושת השליטה בבלימה הרגנרטיבית עם משוטים מאחורי ההגה. הבסיס טוב – ואין קושי מיוחד לשפר אותו, אלא אם קובעי המדיניות בקונצרן לוחצים קצת על הברקס, לבל תהיה הספרדיה השובבה טובה מדי…
.
השמש שקעה על הים של חיפה, מותירה אחריה שובל זהוב ושאריות של אור. בכביש הצר שמתפתל לאורכו של החוף נוסעת לפני, כבדרך נס, לאון קופרה 280, מהדור שעדיין התגאה בסמל ה-S הסיאטי. בכל האטה או האצה, המפלט שלה משתעל או נובח קולות של נפץ, מוגזם וחסר טעם. ימים לא פשוטים עוברים על מדינת ישראל – וגם על תעשיית הרכב המערבית, הנאנקת תחת חקיקה דרקונית, קשיים לוגיסטיים, טעמי קהל משתנים ותחרות פרועה ממזרח. לפני עשר או אפילו חמש שנים, לא הייתי מדמיין שאנהג ברובוטריק המוזר הזה – אבל לעולם יש דרך משלו לזרז תהליכים, גם אם זה קורה באמצעות מגפה.

קופרה בורן, היא חלק מהעולם החדש הזה, שכבר לא יחזור לאחור. מחירה אצל אנשי CARMAX החביבים עומד על 260 אלף ש"ח בגרסה הזו, עם אופציה לגג זכוכית פנורמי בעלות של 9000 ש"ח. הם מייבאים גם את אחותה, ID3, אם חשקתם באופציה סולידית יותר כתחליף לגולף שלכם.
*תודות ליוני ומיכאל מחברת CARMAX החיפאית על רכב המבחן המיוחד.