פעם, בישראל אסור היה לרכוש מכונית פרטית עם מנוע דיזל. מדינת ישראל רצתה לשמור על הסולר במחיר נמוך עבור הנהגים המקצועיים, מבלי לאבד את ההכנסות ממסים על הדלק.
ב-1994 הותר יבוא כלי רכב פרטיים עם מנוע דיזל, אבל שלא כמו באירופה שם הם מהווים כ-60% מכלל המכירות של כלי רכב חדשים, אצלנו, זה לא ממש תפס.
האירופאים לא פוחדים מתיבת הילוכים ידנית. בישראל, כמו בארה"ב ויפן, נגמלו מהדוושה השלישית – מעדיפים תיבה אוטומטית. זו אחת הסיבות לאי הצלחתו של מנוע הדיזל בישראל, היות ומנוע הדיזל משודך בעיקר לתיבות ידניות. תיבות ידניות, אגב, נפוצות לרוב בקרב מורי הנהיגה – אלה נאלצים ללמד בעיקר על מכוניות ידניות, היות והמדינה עוד לא הפנימה שהן על סף הכחדה.
ובכל זאת, לאותם אלה בעלי נסועה גבוהה, הגומעים מאות קילומטרים מדי יום ובעיקר בדרכים בינעירוניות, מנוע דיזל יהיה יעיל יותר.

סופר-מיני דיזל ידנית
בתקציב שאינו עולה על 100,000 ש"ח (95,000 ש"ח) , הפיג'ו 208 1.6HDI היא בעצם הסופר-מיני דיזל ידנית היחידה המשווקת בארץ.
ה-208 היא מהוותיקות בקטגוריה והעובדה שהושקה ב-2011, עדיין לא ממש ניכרת עליה. סביבת הנהג הייחודית, בעלת ההגה הקטן ולוח השעונים המוגבה מעליו, שומר על רעננות עיצובית מסוימת. למרות שלא כולם מתחברים לקונספט הנ"ל, אני אישית מחבב את סביבת הנהג הזו. מאידך, מערכת מולטימדיה מיושנת יחסית, היא רמז לכך, כי מדובר בדגם שיוחלף בעתיד הלא רחוק.
עם כל הכבוד למערכת המולטימדיה, כוחה של ה-208 עדיין במותניה. בנוסף לעיצוב נאה ומקורי, ה-208 לא שוכחת את שורשיה הצרפתיים; איכות נסיעה טובה מאוד המתבטאת בנוחות ובידוד רעשים טוב, והתנהגות בטוחה ואף מהנה הנוסכת ביטחון רב בפניות, היא אחת מיתרונותיה של הקטנה הזו.
כוח הדיזל
אך כאמור, התכנסנו כאן על מנת להכיר את גרסת הדיזל הייחודית לישראל, כזו המבטיחה חסכון גדול לאותם אלה שאינם בוחלים בתיבה ידנית.
מדובר במנוע טורבו – דיזל מתקדם (דרגת זיהום – 3) בנפח 1.6 ליטרים המספק 100 כ"ס ב-3750 סל"ד נמוכים ושיא מומנט של 25.4 קג"מ ב-1750 סל"ד. אמנם, זוהי רצועת כוח צרה, אך מומנט גבוה כל כך בסל"ד נמוך, מאפשר העלאת הילוכים מוקדמת ונהיגה בתחום סל"ד נמוך ללא כל בעיה.
כמעט בכל הילוך, תושג תאוצה נאה. שיוט בכביש המהיר אפילו במהירויות תלת ספרתיות, תתקבל כשמחוג מד הסל"ד בתחתית הסקאלה.
המשמעות – צריכת דלק מעולה שהושגה בנהיגה די נמרצת וכלל לא רדומה. האצנו, עקפנו, ולא ריחמנו. מחשב הדלק לא ירד מצריכת דלק ממוצעת של כ-20 ק"מ לליטר!
אמנם, רוב הנהיגה התבצעה בכבישים בינעירוניים ולא רק בעיר, אך כאמור – בנהיגה נמרצת יחסית. בתנאי נהיגה רגועים יותר, צריכת הדלק הממוצעת תגיע גם ל-23 ק"מ לליטר סולר ואף יותר.
אז למי היא מומלצת?
לאותם אלה הנוסעים למרחקים גדולים מדי יום ואינם זקוקים לרכב גדול. לבעלי צי רכב המחזיקים רכב לעובדי החברה הנותנים שירות בנקודות מרוחקות ברחבי הארץ. אלה, אם מלאכת העברת ההילוכים אינה טרחה גדולה עבורם, ייהנו מיתרונות ה-208 הזו.
היתרון הראשון הוא כאמור – צריכת דלק מעולה. בנוסף, מחיר רכישה זול למכונית שנותנת תמורה גבוהה באיכות נסיעה מרשימה.
תקנות זיהום האוויר ופרשת הדיזלגייט מובילים את מנוע הדיזל, המוחלף אט אט בטכנולוגיות אלטרנטיבות, כנראה לסוף דרכו. אבל עד אז, מנועי הטורבו – דיזל המודרניים שהם יעילים ממנועי הבנזין הם עדין פתרון זמין לאלה שבאמת מעוניינים לחסוך בהוצאות הדלק.
גרסאות שונות שאין כל מקום להשוות בינהן, אבל בכל זאת.
ל-GTI הספורטיבית (הושקה ב-2013) מרכב 3 דלתות בעל מידות זהות לזו מחומשת הדלתות. ובכל זאת היא שוקלת 170 ק"ג יותר מהדיזל.
נפח המנוע דומה – 1.6 ליטרים ולשניהן מגדש טורבו.

ל-GTI מנוע בנזין בהספק של 208 כ"ס ב-5800 סל"ד (גבוהים בהרבה מזו שבדיזל). שיא המומנט הוא כמעט זהה ובסל"ד דומה. התאוצה ממצב עמידה ל-100 קמ"ש בספורטיבית אורכת בכמעט חצי מהזמן שתארך בדיזל. מאידך, צריכת הדלק קרוב לוודאי, תהיה כפולה.
הפרש המחיר בינהן עומד על 40,000 ש"ח וכנראה שב-GTI תחייכו יותר. (עד שתגיעו לתחנת הדלק).