ממרומי הקבינה של הפולקסווגן המסחרי, אני משקיף מעל גגות המכוניות. גם מעל אלה האפנתיות המוגבהות. לא מדובר במשאית. מסחרית המבחן שלנו היא במשקל כולל של 3.5 טון, משמע – גם בעלי רשיון B מורשים לנהוג עליה. זו הגרסה בעלת המרכב הקצר מוגבהת גג שבאמצעותה נלמד על קראפטר החדשה, נכדתה של הפולקסווגן LT.
פולקסווגן קראפטר היא מסחרית גדולה. בדור הראשון שלה היא התבססה על המרצדס ספרינטר. בדור השני כבר לא, כעת היא כבר כולה פולקסווגן ומשווקת גם כ-M.A.N. יש לה מגוון רחב של מידות מרכב, הנעה ותיבות הילוכים. המנוע TDI בנפח 2.0 ליטר 140 או 177 כ"ס. תיבת ההילוכים ידנית 6 הילוכים או אוטומטית מתוצרת ZF בעלת שמונה הילוכים.
למסחרית הגדולה 4 בסיסי גלגלים (325-432 ס"מ), 4 מידות אורך (524-734 ס"מ), 3 רמות גובה (241-294 ס"מ) ונפח הטענה 7.5-17 מ"ק. בהזמנה מיוחדת יוצעו גרסאות הנעה כפולה (עם אפשרות לנעילת דיפרנציאל אחורי) וגרסת הנעה אחורית בעלת כושר העמסה (בין 2.5 ל-2.7 טון) וגרירה (3.5 טון) גבוהים. סף ההטענה של גרסת ההנעה האחורית גבוה ב-10 ס"מ מגרסאות ההנעה הקדמית.
אנחנו קיבלנו אותה למבחן עם 144 כוחות סוס תיבה אוטומטית, הנעה קדמית וצבע לבן.
מזוויות מסוימות לא תדעו אם מדובר בספרינטר, H350 או קראפטר, אבל מבט מהחזית יגלה פרצוף פולקסווגן טיפוסי – רבוע, רציני, מעוצב נקי. טיפוס לקבינה משאיר אותי באווירת פולקסווגן שמשמעותה – הנדסת אנוש טובה, עיצוב לא מתחכם, חומרים עמידים. אחרי מבחן שערכנו למרצדס ספרינטר החדש, האווירה כאן הרבה יותר עממית ופשוטה.
לקבינה צריך לטפס, זה גבוה. יש ידיות, צריך להפעיל קצת מאמץ. הקבינה שמתגלה מרווחת מאוד. שלושה מושבים, אבל אחד מהם הוא גולת הכותרת, כך אמר לי הבחור שמסר לי את הרכב.
כשמתכננים מסחרית כזו, חייבים לחשוב על הנהג. מדובר ברכב להובלה וחלוקה הדורש מהנהג טיפוס וירידה מספר פעמים רב ביום. הנוחות כאן חשובה. מושב הנהג שנקרא "Ergo Active" בעל 14 כיוונונים שונים. כמעט כל מה שתחשבו עליו מתכוונן. יש בו שתי משענות מתקפלות והוא עושה לכם אפילו מסאז'.
מישהו כאן חשב לא רק על המעסיק, אלא גם על הנהג שנדרש לבלות שעות רבות מאחרי ההגה. המושב הדראולי ומתכוונן ע"פ משקל הנהג. זה מאפשר לרכך את נדנוד הרכב ולבודד את הנהג טוב יותר.
אני מתיישב. שדה הראיה מעולה, הכל קריא וברור. מערכת המולטימדיה לקוחה מדגמי פולקסווגן עם מסך 8" עם צימוד ל-Apple CarPlay ו-Android Auto ומסביב כל כך הרבה תאי אחסון שבטוח שכחתי שם משהו. תנוחת הישיבה טובה ורק מיקומו של בורר ההילוכים קצת מציק לרגל ימין. למה שלא יאמצו את הידית הקטנה סטייל מרצדס ספרינטר?
אני מתניע. מנוע הדיזל מטרטר. הוא לא שקט במיוחד בהתנעה, גם הויברציות מורגשות. שוב, בספרינטר זה היה מעודן יותר. שמונה יחסי העברה זה אומר ניצול טוב יותר של רצועת הכח במנוע, התיבה מתפקדת היטב ומגיבה זריז יותר כשעוברים למוד S. עם 144 כ"ס הקראפטר זזה לא רע, אבל אם נעמיס אותה במשקל מרבי ונטפס עליות תלולות, כנראה שגרסת ה-177 כ"ס תתאים כאן יותר. מאידך, צריכת הדלק הפתיעה לטובה. לרכב גדול שכזה שמשקלו העצמי כ-2.2 טון, ונהיגה עם רגל לא קלה על דוושת הסולר, נרשמה צריכה ממוצעת של כ-10.5 ק"מ לליטר. זה לא מה שתקבלו בנהיגה שברובה עירונית ובטח לא כשהרכב יועמס, אבל הפוטנציאל טוב.
הגרסה הקצרה שנבחנה גילתה כי כושר תמרון ורדיוס סיבוב מצוין הם לא מושגים שזרים לה. וזה חשוב. אחיזת כביש במהירות גבוהה נוסכת בטחון גם כשיושבים גבוה גבוה ושיוט נינוח בכביש המהיר מלווה בבידוד טוב מרעשים, יחסית לסוג רכב שכזה.
כרכב שמבלה שעות רבות על הכביש, הקראפטר מתוכנן להיות לא רק נוח לנהגו, אלא גם בטוח יותר מקודמו. לקראפטר יש מערכות בטיחות מתקדמות ואקטיביות הכוללות התרעת התנגשות ובלימת חירום אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב כולל היגוי אקטיבי, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת עייפות לנהג, מערכת פיצוי לרוחות צד, חיישני חניה 360 מעלות ומצלמת רוורס. זהו אבזור שלא היה קיים במכוניות מסחריות שכאלה ואין ספק שזה הופך את העבודה היומימית לבטוחה יותר עם גיבוי ומעטפת בטיחות גדולים יותר, לנהג הטרוד בפרנסתו.
מחירו של הקראפטר מתחיל ב-215000 ש"ח לגרסה הקצרה והידנית.