סיטרואן C4x – ייחודית בדרכה

אייזיק דוידוביץ 26 באוגוסט 2023 1,043 Views

מחנה את מכוניתי הלבנה ומתיישב במכונית המבחן – לבנה גם היא. צליל ההתנעה מבשר שמדובר במנוע דיזל, ממש כמו מנוע המכונית שיצאתי ממנה לפני מספר דקות. אין כאן בכלל התרגשות, יש כאן יעילות. במכוניות כמו פיג'ו 301 או סיטרואן C4x המונעות בסולר, החיוך לא נמדד מאפס למאה, אלא בקילומטרים לליטר. .

הרגע החניתי את מכוניתי הלבנה והדי בנאלית, הפיג'ו 301 דיזל הידנית מודל 2017. מכונית שתוכננה עבור שווקים מתפתחים, כשהדגש הוא על הוזלת עלויות ייצור, מרווח פנימי שימושי תודות לבסיס גלגלים נדיב באורך 2.655 מ', ובגרסת מנוע הדיזל גם חסכון בעלויות הנסיעה. ה-301, אחות לסיטרואן C-אליזה, היא מכונית סדאן נאה וזולה יחסית.
.
התיישבתי בסיטרואן C4X – משפחתית סדאן גבוהה, בעלת גג משתפל (פאסטבק). בסיס הגלגלים שלה ארוך רק ב-1.5 ס"מ מזה של ה-301, אבל היא ארוכה יותר (4.60 מ') ורחבה יותר (1.834מ'), וכן, גם גבוהה יותר (1.525מ'). המנוע גם הוא מסוג דיזל, אבל תיבת ההילוכים – אוטומטית.
.
משפחתית סדאן לבנה, עם מנוע דיזל. נשמע משעמם. אל תתפלאו אם מישהו יפתח את דלת המכונית ויבקש מכם להסיע אותו לנתב"ג. אתם אמנם לא מונית, אבל לטובת הכבודה של הנוסעים עומד לרשותכם תא מטען בנפח גדול מאוד, ורק 4 ליטרים מפרידים בין נפח של 510 הליטרים בסיטרואן לזה של הפיג'ו. פתח טעינת דלת חמישית גדולה בסגנון הסקודה אוקטביה היה הופך את תא המטען הזה לבאמת מושלם.
.
על בסיס C4 שהושקה ב-2020, הציגה סיטרואן את ה-X, הנבדלת במרכב ארוך יותר ומבוססת על פלטפורמה זהה ואפילו בסיס גלגלים זהה. גם כאן ניתן לבחור בין גרסת מנוע בנזין, דיזל או חשמל.
.
כבר בחנו ב-DRIVETIME בעבר את C4 הקומפקטית בגרסת הבנזין, הסולר והאלקטרונים. למעשה, גרסת ה-X איננה שונה מהותית מאחותה קטומת הזנב וחוות הדעת שלנו על המכונית-עצמה נשארה בעינה. גם הגרסה המועדפת עלינו היא עדיין גרסת הדיזל, וזאת בתנאי שהשימוש שלכם ברכב מצריך נסיעות ארוכות ונסועה שנתית גבוהה.

לא מאוד קשה להשיג כאן צריכת דלק מעולה כמו 20-25 ק"מ לליטר. כל מה שצריך זו נהיגה בכביש הבינעירוני במהירות קבועה וחוקית. בנהיגה מעורבת וריאלית לחלוטין תרשום הסיטרואן הזו צריכת סולר של כ-15-16 ק"מ לליטר.

C4X היא מכונית מרווחת ומאובזרת. מדובר ברמת גימור SHINEPACK. שלא כמו ב-301 משנת 2017, לסיטרואן הזו מערכות בטיחות מקיפות, חיישני חניה בצידי הרכב, חלונות אחוריים כהים, מערכת לעיגון טאבלט מול מושב הנוסע, תצוגה עילית של לוח המחוונים על שמשת הרכב ומערכת מתלים משודרגת PHC (Progressive Hydraulic Cushions) המעניקה רכות נסיעה המזכירה את אותן מכוניות תוצרת צרפת של פעם. יש משהו בבידוד הזה (שקיים, ברמה מסוימת, גם ב-301) שהופך את המכונית הזו לנעימה כל כך לנסיעה. לנסיעה, אבל פחות לנהיגה. אמנם ההתנהגות צפויה ובטוחה, אבל אל תצפו לשילוב מנצח בין נוחות להתנהגות בסגנון צרפתיות משנות השמונים/ תשעים. רכינת המרכב בסיבובים ורכות מתלים מנטרלת את חדוות ההגה, בדומה לדיזל הפרטית שלי.

הסיטרואן מודרנית ועדכנית ביחס ל-301 אבל גם בה ניתן למצוא דיפוני פלסטיק גס, אם כי ניכר שאין כאן את הניסיון המתאמץ להפוך את המכונית לזולה ובסיסית, כמו שנעשה עם הדגם הנ"ל של פיג'ו. C4X היא מכונית שנעים לשהות בה.

C4X ייחודית בדרכה. אמנם לא כמו אותן סיטרואן קלאסיות שאנחנו פוגשים במפגשי רכבי האספנות, אבל יש לה מרכב סדאן, בעל הגבהה מסוימת ומרווח גחון מעל הממוצע המשפחתי המקובל בקטגוריה, מערכת מתלים שיודעת לבודד טוב יותר מהממוצע ומנוע דיזל יעיל וחסכוני שחוסך לא מעט בעלויות האחזקה. גרסת הדיזל, אמנם, פחות יקרה מזו החשמלית וזולה מגרסת הבנזין, אך מחיר של 168990 ש"ח כבר מקרב אותה למחיר של מתחרות אטרקטיביות.

הסדאן היעילה/נוחה/שימושית הזו מזכירה לי בתחושות את הפיג'ו 301 דיזל הפרטית שלי (ואולי גם את הפיג'ו 305 משנות השמונים שהייתה בבעלותי לפני שנים) – מכוניות משפחתיות שעושות את העבודה אבל עם עידון צרפתי מפנק.