דור -3 של סיטרואן ג'מפי כבר אינו פרי שיתוף פעולה בין PSA לפיאט כמו בדורות הקודמים. הפעם, משתפים הצרפתים פעולה עם טויוטה היפאנית ומציגים מסחרית בינונית בגודלה. טויוטה פרו-אייס היא העתק של סיטרואן ג'מפי (ופיג'ו אקספרט). על גרסאות הג'מפי, מפרטים טכניים ומחירים תוכלו לקרוא כאן. על המבחן שערכנו ב-DRIVETIME תקראו בהמשך.
ג'מפי, שבגרסת הנוסעים שלה נקראת SpaceTourer מבוססת על פלטפורמת ה-EMP2 החדשה והמודולרית (המשמשת גם בסיס ל-308) שעברה חיזוק משמעותי וקיבלה סרנים חדשים מלפנים ומאחור. היא הוצגה בתערוכת ג'נבה ב-2016 ומחליפה את קודמתה שנמכרה משנת 2007. תוחלת החיים של רכבים מסחריים היא ארוכה ולכן גם דורשת תכנון לטווח ארוך.

לפיג'ו-סיטרואן הסטוריה ארוכה בייצור רכבים מסחריים בגדלים שונים, שלא תמיד האסתטיקה הייתה הצד החזק שלהם, כמו שתוכלו לראות בכתבה כאן . אבל הג'מפי החדשה נראית מודרנית ואלגנטית. קיבלנו אותה בגרסת מרכב בינונית, עם המנוע החזק בהיצע, תיבה אוטומטית ותצורת הסעת נוסעים.
הג'מפי מגיעה ארצה בתצורת מרכב סגורה והתקנת החלונות/מושבים/יחידת מיזוג אחורית בוצעה בארץ ע"י 'אלכס אוריגינל'. אבל החלק הקדמי כולו מקורי וכשמטפסים לקבינה מתגלה תא נוסעים תכליתי. אין כאן הוד והדר, ולטובת אחסון חפצים, פזורים בתא תאים גדולים ומרווחים. רק שתא חבוי ומחזיקי כוסות הנמצאים בחלקו העליון של הדשבורד, מתגלים כפחות נוחים לשימוש. גם הטיפוס למושב הנהג (והנוסע) דרך הדלתות המרווחות, היה יכול להיות קל יותר אם היו בנמצא ידיות אחיזה מתאימות.
אך מעבר לכך, מציע מושב הנהג של הג'מפי, תנוחת נהיגה מעולה, עם תצפית טובה המתגמלת במיוחד בנהיגה ותמרונים עירוניים. בורר ההילוכים העגול חוסך אמנם מקום אבל ידית הייתה כנראה, נוחה יותר לשימוש. מאידך, מנופי תפעול ההילוכים משני צידי גלגל ההגה, נוחים ויעילים. הגה המסחרית אינו קל דיו בתמרוני חניה, וכמעט ארבעה סיבובים מנעילה לנעילה, דורשים מאמץ מסוים. מצלמת הנסיעה לאחור שתמונתה מוקרנת על מסך המולטימידיה (הקטן ומסורבל מדי מהתקנה מקומית), מקלה על תמרוני החניה בנוסף למראות צד מעולות.
הג'מפי התגלתה כרכב מאוד נוח לנהיגה ונסיעה. גם במצב ללא מטען וגם בעומס מלא, טיפלו המתלים בצורה מצוינת בשיבושי האספלט וריסנו את המרכב מתנודות מיותרות. נסיעה ארוכה עם שמונה נוסעים לצפון הארץ, עברה ללא טרוניות או מחאות. לא דבר מובן מאליו כשמדובר בילדים ונוער קצרי רוח ובוודאי שלא במסחרית. גם בידוד הרעשים, למעט רעשי רוח מהמראות, עונה על הציפיות.
יחידת ההנעה- מנוע טורבו דיזל 2 ליטרים בהספק 177 כ"ס (40.8 קג"מ) מעולה. בשילוב עם תיבת ההילוכים האוטומטית (6 הילוכים), מדובר ביחידת כוח מצוינת. תפוקת המנוע זמינה ותפקוד התיבה מוצלח. מיאוץ ל-100 קמ"ש ממצב עמידה שאורך פחות מ-10 שניות, אינו דבר של מה בכך, כשמדובר במסחרית שכזו. ג'מפי מתנהלת בכביש ללא כל רגשי נחיתות ואפילו זריזה גם בהשוואה למשפחתית ממוצעת. כן, גם כשהיא עמוסה. ג'מפי, בעלת ההינע הקדמי, שומרת על יציבות כיוונית טובה ויכולת דינאמית הנוסכת ביטחון גם בנהיגה נמרצת למדי.
נהיגה נמרצת, אגב, גם בכבישים הררים ובמהירויות שיוט גבוהות, חלקן בעומס מלא, זימנה לנו הפתעה שנייה במבחן – צריכת הדלק.
12.5 ק"מ לליטר סולר בתנאי נהיגה שכאלה, מבטיחים שנתוני היצרן לנסיעה משולבת (17.5 ק"מ לליטר) קרובים למציאות. עם מיכל דלק בן 69 ליטרים, ניתן להגיע ללא מאמץ גדול גם לטווח נסיעה של כ-1000 ק"מ למיכל.
תא המטען בגרסת המרכב הבינונית בעלת תשעת המושבים משאיר נפח טעינה מרווח גם לציוד. זה לא מגיע על חשבון צפיפות המירוח לברכיים, אם כי בממד הרוחב, יתקשו שלושה מבוגרים מלאים להרגיש בנוח על ספסל אחד. בגרסת MEDIUM כדוגמת זו המופיעה כאן, נפח תא מטען כולל של 5300 ליטרים (בגרסת מטען ללא מושבים), כושר העמסה של 1343 ק"ג (כולל נהג) וכושר גרירה של 2.2 טון (עם בלמים בנגרר).
בסגמנט המסחריות הבינוניות, מציעה סיטרואן מסחרית מצוינת, ששודרגה מזו הקודמת שהחליפה. היא נוחה לנסיעה, מודולארית וגמישה ע"פ דרישת הלקוחות, ובגרסת המנוע החזקה, מציעה גם ביצועים מצוינים.
ג'מפי והמתחרה/תאומה מבית טויוטה, הן המסחריות של העידן החדש. ראוי היה שגם הן ייבואו לארץ כשהן מצוידות במערכות בטיחות מתקדמות המוצעות בחו"ל שבזכותן קיבלה המסחרית הזו בציון 5 כוכבים במבחן NCAP.