אני לוחש, לגמרי לוחש. אבל למרות המהירות הגבוהה, למרות ההאצה החזקה, בתוך מרצדס חשמלית – השקט מופתי.
שקט ובידוד שכאלה שמורים למכוניות יוקרה החוצות את רף המיליון. מחירה של מכונית המבחן היום חוצה את חצי מיליון השקלים. אין כאן מנוע בעירה פנימית, אין הילוכים. מרצדס מציגה – חטיבת EQ.
אחרי שנהגנו באאודי אי-טרון ויגואר אי-פייס החשמליות יוקרתיות, הגיעה אלינו גרסת מרצדס ל"אוטו על בטריות". ה-EQC אשר הושקה ב-2018, היא סנונית ראשונה בחטיבת החשמל של היצרנית הגרמנית. מדובר ב-SUV קומפקטי הנשען על פלטפורמת ה-GLC.
הצללית היא מרצדס. הדימיון לקרוסאוברים אחרים של היצרן – קיים. אבל כאן המשטחים זורמים יותר. הפרופורציות פשוט מעולות וגם החרטום ייחודי.
בהתחלה, בתמונות, פחות התלהבתי.
אבל כשנפגשנו לראשונה לדייט שלנו, התברר שהיא יפה יותר מאשר בצילומים.
אם בבעלותכם מרצדס חדישה כלשהי, בתוך תא הנוסעים של מרצדס חשמלית תרגישו בבית. ממשק המשתמש MBUX ומסך רוחבי ענק מפוצל לשניים, מצטרפים לאיכות המרצדסית המוכרת. קצת מפתיע שבתחושת יוקרה שכזו, את וילון חלון הגג תידרשו להסיט באופן ידני…

לחצנו על כפתור, הסטנו ידית ומעכנו דוושה. EQC – מרצדס חשמלית – יכולה להיות עדינה איתכם, אבל גם יכולה לשגר אתכם לעבר העתיד בתאוצה פראית (אבל חלקה). אז בזמן שקראתם את המשפט הזה, אנחנו כבר במאה קמ"ש. חמש ומשהו שניות – אם תתעקשו על מספרים. יגואר איי-פייס מאיצה אמנם חזק יותר, אבל יהיה זה מוגזם להתלונן.
ההתנהלות עם EQC חלקה ונעימה כמשי. התאוצה המרשימה לא פוסקת גם כשהמהירות מתגברת. יש כאן ערך מוסף של בטיחות אקטיבית כשנדרשת השתלבות בתנועה, עקיפה וכד'. רק אל תגזימו.
מאחרי ההגה שני מנופים, אבל אלה לא מחליפי הילוכים. מדובר בדרגות בלימה רגנטיבית הממירה את אנרגיית ההאטה למילוי הסוללות. אתם יכולים לוותר עליה, אתם גם יכולים להציב אותה על הדרגה הגבוהה ביותר. זה מאפשר לנהל את מהירות הנסיעה רק עם הדוושה הימנית. נהג טוב יחסוך כאן שחיקת רפידות בלם ויחסוך לעצמו גם אנרגיה.
אני אוהב מנועים שמפיקים צליל, אני אוהב להרגיש החלפות הילוכים, ובכלל – אוהב לנהוג על רכב ידני, כזה המצריך להעסיק את רגל שמאל. אבל סופ"ש עם רכב חשמלי כזה, מעלה את השאלה: למה בכלל צריך את הבוכנות העולות – נעצרות – יורדות וחוזר חלילה? למה נדרשים הילוכים? יש כאן, בחשמלית הזו, תאוצות מדהימות, שקט וחלקות נסיעה, מה רע?
את המס על זה, אנחנו משלמים בתחנת הטעינה. מדובר במטען מהיר אמנם, אבל "מהיר" זה יחסי. כדי להחזיר את מרבד הקסמים הזה לפעילות, נדרשת לנו כשעה של המתנה. אז בילינו קצת זמן איכות ליד המטען וחזינו בצג המבשר על התקדמות הטעינה. אל דאגה, כבעלים של מרצדס חשמלית, תוכלו להטעין אותה בעמדה הביתית/ משרדית.

הטווח המוצהר בין טעינות הוא 412 ק"מ. בפועל, הנתון הזה מושפע מאופי הנהיגה. במוד נהיגה ECO ומצב רוח לא מתלהב-לא ממהר-רגוע, אתם עשויים להגיע לנתון כזה. שימו את בורר המצבים על מצב דינמי והאצות חזקות ישתו לכם את הבטריה. נהיגה "נורמלית" והטווח שלרשותכם ינוע בין 300-350 ק"מ.
EQC היא מכונית מרווחת. מרווח בין סרנים של 2.88 מ' מותיר גם לנוסעים מאחור מקום נדיב ולא מאכזב כשמדובר בתא המטען (500 ליטרים). המושבים מצוינים, אלה הקדמיים מתכווננים חשמלית, מצוידים בעיסוי ומאפשרים שינוי צורה באופן מעניין, דרך המסך המרכזי. נוחות הנסיעה גבוהה, למעט כשמדובר בהקפצת המרכב הכבד על פסי האטה, שברים ופגמי כביש חריגים. מלפנים יש כאן מתלי סליל, מאחור – מתלי אוויר.
כן, היא כבדה. כמעט 700 ק"ג יותר מ-GLC הדומה במידותיה. את 2420 הקילוגרמים דוחפים זוג מנועים. מנוע אחד מחובר לציר הקדמי, והוא מכוון להשיג יעילות מרבית בעומס נמוך ובינוני. השני אחראי על הציר האחורי וקובע את רמת הדינמיות. יחד, הזוג הזה מספק יותר מ-400 כ"ס.
את המשקל הזה צריך גם לעצור, ואת זה ניתן, כאמור, לעשות גם בעזרת הרפיית דוושה. אבל עם הגעה מהירה לסיבוב, קצת התאכזבנו לגלות שכושר הבלימה מפגר אחרי יכולת ההאצה של הרכב. EQC הוא לא רכב דינאמי במובן הספורטיבי. הוא מהיר כשד, אוחז היטב, בטוח, אבל מעדיף פחות שינויי כיוון תכופים. גם אם תנהגו בו חזק, יחסרו לכם התחושות שיש ברכב קליל הנהנה ממשוב מוחשי לנהג על הנעשה שם, למטה.

לא מדובר בגימיק. המכוניות החשמליות באו לכאן כדי להשאר.
את ההתפתחות ההדרגתית שלהם ניתן לראות בכל דגם חדש המגיח אל העולם. EQC מתייצב מול אאודי ויגואר חשמליות כאן בישראל. ההתרשמות היא חיובית – איכות נסיעה מעל הממוצע, הקפדה על איכות ועיצוב מרשים. מרצדס ליטשו את האבן היקרה הזו לרמה גבוהה בהחלט. 540,000 ש"ח לגרסה הביניים שנבחנה כאן Electric ART מציב את ה-EQC כאופציה בהחלט מומלצת למי שהחשמל מתאים לו.