יונדאי I20 שהושקה ב-2014, לא חוותה את ההצלחה במכירות כמו הדגם אותו החליפה. מתיחת פנים לדגם הנמצא באמצע חייו, נוסכת באנשי המכירות של כלמוביל, היבואן, תקווה למכירות טובות יותר. מתיחת הפנים נגעה בחסרונותיו של הדגם היוצא – יחידת הנעה מיושנת, וחבילת בטיחות מקיפה יותר. האם זה יספיק מול המתחרות?
מדובר בסופר מיני – אולי הקטגוריה הכי הגיונית בשוק; משפחתית קטנה, אך מרווחת, חסכונית עם ביצועים טובים. משפחה צעירה לא צריכה יותר. אני עוד זוכר פרסומת משנות השבעים, לאחת המשפחתיות הנפוצות בארץ: "ארבע מטר אורכה – לחמישה איש נועדה" הייתה זו פורד ברנדה, משפחתית סדאן בגודל מלא. יונדאי I20 ארוכה ממנה ב-4 ס"מ…
ואכן, היונדאי מרווחת, גם ליושבים מאחור. זו החדשה עברה מתיחת פנים קוסמטית שעיקרה חזית וחלק אחורי מחודשים, חישוקי גלגלים קלים בעיצוב חדש, ואופציה לקבלת הרכב עם צביעת גג בצבע שחור ( בדגם הבכיר 'סופרים פלוס'). אנחנו קיבלנו למבחן את ה'סופרים', ללא הגג השחור. תחתיה תמצאו את רמת הגימור 'פרסטיז', המאובזרת פחות אך לא חוצה את רף ה-100,000 ש"ח וישנה גרסת 'פריים' בסיסית שאינה מיועדת ללקוחות פרטיים.
את עיקר השינוי תרגישו כשתלחצו על דוושת הדלק. לא עוד העלאת סל"ד המניבה תאוצה איטית יחסית – תוצאה של מנוע אטמוספרי חלש ששודך לתיבה אוטומטית בעלת ארבעה הילוכים בלבד. הפעם, מתחת למכסה המנוע שוכן לו מנוע שאמנם הוא בנפח קטן יותר (1.0 ליטרים לעומת 1.4 בדגם היוצא), אך מוגדש בעזרת טורבו. אם הספק של 100 כ"ס לא הרשים אתכם, כדאי שתציצו בנתון שיא המומנט (17.5 קג"מ) שנשמר בשיאו לאורך עקומה שטוחה בין 1500 סל"ד ל-4000 סל"ד.
וזה עוד לא הכל. אותו מומנט נשלח לגלגלים דרך תיבה רובוטית כפולת – מצמד בעלת שבעה יחסי העברה. זה אומר שכוח זמין יהיה לכם כמעט בכל מצב, קרי – תאוצות בינים זריזות וחיוך על הפנים. ולא רק – תודות למומנט הזמין, בנהיגה רגועה תמצאו את עצמכם במהרה בהילוכים גבוהים, כבר במהירויות עירוניות. התיבה מכויילת לחסוך בדלק. צריכת הדלק מושפעת מאוד מאופי נהיגתכם, במיוחד במנועים שכאלה. בנהיגה מנומסת תושג צריכת דלק של כ-16 ק"מ לליטר, אנחנו השגנו כ-12.5 ק"מ לליטר בנהיגה נמרצת יותר, כזו שחולפת ועוקפת ולא מתנצלת.
כן, מכוניות בסיסיות שכאלה, כבר לא מתביישות לצאת לעקיפות. ואם הקונספט הזה של מנוע ליטר טורבו בעל שלוש בוכנות, המשודך לתיבה רובוטית נשמע לכם מוכר, לא טעיתם. קראתם עליו במבחן של הסיאט איביזה החדשה. זו האחרונה היא, נכון לעכשיו, מובילת הקטגוריה. כן, גם אחרי שיונדאי שידרגה את I20.
לא בגלל שהיונדאי הזו היא לא מכונית טובה, אלא כיוון שהאיביזה פשוט טובה יותר. זה מתחיל בתא הנוסעים הקוריאני שמרגיש מיושן יותר בהשוואה לזה שבסיאט. מסך מגע מהתקנה מקומית מחוויר לעומת המקורי שבסיאט. זה ממשיך ביחידת הנעה חזקה וחסכונית יותר בסיאט, אם כי זו שביונדאי מרגישה נעימה יותר במיוחד בתפקודה של תיבת ההילוכים. ההבדלים אינם דרמטיים, אך את הקרב מכריעה התנהגות הכביש העדיפה של האיביזה הנוסכת בטחון וחיוך לכל מי שנוהג לנהוג ולא רק להגיע ממקום למקום.
יתרונה של היונדאי הוא בנוחות נסיעה רכה ונעימה במהירויות העירוניות ובאבזור בטיחות מקיף יותר המכיל גם תיקון דינאמי לסטייה מנתיב (בסיאט התרעה בלבד בעזרת מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית) והחלפת אורות נמוך/ גבוה אוטומטית.
הסופר מיני של יונדאי, בהחלט טובה יותר אחרי מתיחת הפנים הזו, שטיפלה בעיקר בחסרונות. יונדאי I20 כבר לא מתביישת להישיר מבט גם לטובה שבקבוצה.
במחיר 105,000 ש"ח לרמת גימור 'סופרים' ו- 98,000 ש"ח ל'פרסטיז' ( חישוקי גלגלים 15 במקום 16, ללא מראה מתכהה, חיישן גשם, ובקרת שיוט), הסופר מיני של יונדאי הפכה להיות יותר אטרקטיבית.