העליה לכרמל דרך כביש 7212 מפותלת וכוללת פניות חדות ותלולות. הכביש חלקלק והגשם ניתך בעצמה. אם היה זה סטייג' במרוץ ראלי והייתי נוהג ברכב בעל הנעה אחורית עם כח רב זמין, סביר להניח שזנב המכונית היה מכשכש בשמחה ומהדק את קווי הפניה. אבל אנחנו נוהגים במשפחתית החשמלית החדשה של יונדאי, איוניק 5, והכביש הוא ציבורי. אז תשכחו ממה שכתבתי…
כן כן, ליונדאי איוניק 5 הזו הנעה אחורית וכח רב זמין. המנוע במכוניות חשמליות מניע את הגלגלים הקדמיים או את האחוריים. יש גם דגמים דו-מנועים המניעים את כל ארבעת הגלגלים. לאיוניק 5 – הקרוסאובר החשמלי הראשון של יונדאי, יש גרסה כפולת הנעה – כפולת מנועים וגרסה זולה יותר כאמור, בעלת מנוע אחורי בהספק של 217 כ"ס, מומנט מרבי של 35.7 קג"מ וסוללה בקיבולת 72.6kWh (קיבולת נטו). בגרסה זו תהנו מתאוצה מ- 0-100 קמ"ש תוך 7.4 שניות ומהירות מירבית של 185 קמ"ש. גם מתאוצות הביניים לא תתאכזבו. כשמדובר במכונית ששוקלת מעל 2 טון, אלה נתונים מרשימים.
מרשים גם העיצוב של איוניק 5. הוא אלגנטי, עדכני. עתידני עם נגיעות רטרו השאולות מדגם הפוני של שנות השמונים, וניחן בתשומת לב לפרטים. העיצוב מסובב הראשים, יעיל גם אירודינמית ומציג מקדם גרר נמוך של 0.288 – ידיות הדלתות השטוחות/נשלפות הן לא רק גימיק. כניסה לתא הנוסעים משאירה את הלסת שמוטה. מדובר בעיצוב נקי, חדשני, שהיה שמור למכוניות פרימיום יקרות בהרבה. כמו ביונדאי, גם כאן התחושה היא שהאיכות טובה והכל מהודק במקום.

אנחנו ממשיכים להתרשם ממרווח הפנים הגדול שנגזר, בין היתר, ממרווח סרנים של שלושה מטרים ורצפה שטוחה. מרווח כאן לאורך, לרוחב ולגובה. נפח תא המטען עומד על 531 ליטר עד 1591 ליטר, ואם תפתחו את מכסה ה"מנוע" הקדמי תגלו תא מטען קדמי קטן בנפח של 57 ליטר.
רמת הגימור ברכב המבחן 'עלית' היא הגבוהה בהיצע ומוסיפה למפרט האבזור של השתיים האחרות גם חישוקי "20, משטח טעינה אלחוטי, דלת תא מטען חשמלית, תאורת אווירה משתנה, אור גבוה LED, חימום למושב האחורי, צמד מסכי "12.3, ריפודי עור, מושבים קידמיים חשמליים עם זכרונות וחימום/אוורור, מושבים חשמליים מאחור, חלון גג פנורמי ועוד. מחירה 217,000 ש"ח והיא יקרה מרמת ה'פרסטיג' ב-17,000 ש"ח ( 27,000 ש"ח מרמת הגימור הבסיסית 'סופרים'). בנוגע לבטיחות – תקבלו אבזור מקיף בכל הגרסאות, וזה כולל גם 7 כריות אוויר, שהשביעית שבהן תחצוץ בתאונה ביניכם לבין הנוסע לידכם…
קל להתרגל לאיוניק 5. הנדסת האנוש טובה, אך לא מושלמת. תא כפפות בצורת מגירה וקונסולה מרכזית הניתנת להזזה לפנים-אחור, הם חלק מהפתרונות המרשימים. אבל קחו, למשל, את בורר מצבי הנסיעה – ידית סיבובית מאחרי ההגה – פגשנו כבר פטנטים ידידותיים יותר. ממשקי המסכים הפנורמי, עם צמד מסכי 12.3 אינץ' (אחד למולטימדיה והשני – ללוח המחוונים), מוקרנים על מסך לבן ועמוסים במידע. זו נורמה אופנתית ומעצבנת שמסיחה את הדעת מהנהיגה. כאילו חשוב לנו לדעת, בכל רגע, כמה אנרגיה התבזבזה או נאגרה בסוללות. מוזר היה גם לצפות בנוסעים שנכנסו לרכב וביקשו לטרוק את הדלת אחריהם, כשהם מחפשים נקודת אחיזה בידית. באיוניק 5, כך מסתבר, היא מוסווית היטב. מפתח הדלתות הרחב דורש גם מאמץ להגיע לדלת הפעורה. אבל בל תטעו, הקוריאנים השקיעו כאן מאמץ וחשיבה רבה, וזה ניכר בהחלט.

איוניק 5 היא מכונית נוחה, בגרסת 'עלית' בעלת גלגלי ה-20 אינץ', הנוחות נפגמת מעט, אך עדיין טובה. הנסיעה בעיר נעימה והתצפית החוצה טובה. בסיס הגלגלים הנדיב "מעניש" אותנו ביכולת התמרון, הנובעת מקוטר סיבוב גדול יחסית. מחוץ לעיר הנוחות טובה עוד יותר ובמיוחד בולטת יכולת הבידוד מרעשי כביש ורוח (וכמובן, מנוע).
אז לחצנו על הכפתור המגניב שממוקם על ההגה, ובחרנו מצב 'ספורט'. התגובות התחדדו והמכונית הפכה לקצת יותר מרגשת. הפניות החדות בעליה התלולה התהדקו להן והכביש הרטוב דרש לחיצה במינון מדויק ומתחשב על דוושת החשמל. איוניק 5 מרגישה בטוחה, פה ושם היא מעלה אפילו חיוך. אבל אל תצפו להתחבר אליה כמו אל מכונית נהיגה אמיתית. זה עוד לא שם, לא לא.
בינתיים, קיבעו לכם את דרגת הבלימה הרגנטיבית בעזרת המשוטים שמאחרי ההגה, נסו לנהוג חכם בעזרת דוושה אחת (האצה, האטה ואף עצירה) ועשו מה שרוב בעלי החשמליות עושים – מוצצים מהסוללות כמה שיותר מיץ. כתב רכב שחי בין מטענים ציבוריים חייב להיות מחושב יותר בנסיעותיו במהלך מבחן דרכים, את אבל את מי שיש ברשותו מטען ביתי, זה פחות מטריד. טווח הנסיעה המוצהר עומד על 451 ק"מ, בפועל השגנו כ-350-380 ק"מ אמיתיים, בנהיגה שכללה גם עליות ותאוצות מתלהבות. הטעינה במטען מהיר, הפתיעה במהירותה, ביחס לדגמים אחרים אותם בחנו בעבר.
איוניק 5 עדיין אצלי, בחניה. מחר צריך להחזיר אותה ל'כלמוביל' בפתח תקווה. קצת קשה להאמין שקרוסאובר חשמלי עממי יגרום לי לקום עכשיו מהמחשב (עם סיום כתיבת הכתבה) לסיבוב נהיגה נוסף, ועוד בשעה כה מאוחרת. אבל החשמלית הזו מרשימה בתכנון המבריק שלה, באיכות שלה ובאיזון בין כל מה שמגדיר מכונית משפחתית טובה. אמנם, אין לה את ההילה שיצרה סביבה טסלה והיא יקרה יותר מהאלטרנטיבות הסיניות, אבל תשמעו…
שיחקו אותה הקוריאנים.