הספרדיה השזופה, מחבקת, עוטפת, החיים לצידה תוססים יותר, קולניים, והיא מייצרת גם לא מעט דרמות. האסייתית – צייתנית, מפנקת, מתמסרת. הבחירות בחיים נובעות, לא פעם, מהלב, לא מהראש. יש המחפשים ריגוש, אחרים אוהבים את השקט. קופרה פורמנטור VZ ויונדאי איוניק 5 4X4 הן לא בדיוק אותה מכונית.
את קופרה פורמנטור VZ המשתתפת כאן, כבר בחנו ב-DRIVETIME ואת דעתו המלומדת של שמרון אנגל עליה תוכלו לקרוא כאן. גם את התרשמותנו מאיוניק 5 בגרסת ההנעה האחורית החלשה יותר, תוכלו לגלות בלחיצה על הקישור הזה.
אל תצפו כאן למבחן השוואתי שגרתי בין השתיים, וזאת, למרות הדמיון הרב ביניהן –
שתיהן מוגדרות כקרוסאוברים,
שתיהן בעלות הנעה כפולה המטיסה אותן קדימה, תודות להספק מרשים של קצת מעל ל-300 כ"ס,
ושתיהן אף מיועדות לשמש משפחה הכמהה למשפחתית מוגבהת – חזקה – מאובזרת – קצת שונה.
.
אבל ההבדלים ביניהן מאפילים על המשותף.
ואנחנו לא מתכוונים לפער במימדים, שאותו ניתן לראות כבר גם בתמונות (איוניק 5 מוסיפה מספר סנטימטרים לא מעטים בכל מימד),
לא לשוני בעיצוב (הפורמנטור מעוגלת, מפוסלת ונראית שונה לגמרי מהאיוניק 5 ה"עתידנית"),
ואפילו לא לפער במחיר (הפורמנטור יקרה יותר).
זהו סיפורן של מכוניות בנות העולם הישן הפוגשות מכוניות המגיחות אלינו, לאחרונה, מן העתיד.
והעתיד, כמו שבוודאי שמתם לב סביבכם בכביש,
כבר כאן…
הסיפור בכתבה שלנו הוא בין ההנעה השונה להנאה קצת שונה.
האחת – אוגרת בנזין יקר לתוך מיכל ומתרגמת אותו לבעירה – פיצוץ – בוכנות עולות ויורדות, תנועה סיבובית, תיבת DSG – שבעה הילוכים ומשם – להנעה כפולה מתוחכמת.
זו שבאה מהעתיד, לעומתה, נטענת בחשמל, המסובב מנועים חשמליים (דרך תמסורת ישירה) המסובבים גלגלים. אלה האחרונים, אגב, ממחזרים אנרגיה בזמן התאוטה ומחזירים לסוללות טובה כנגד טובה, מין יחסי גומלין שכאלה.

אז מי תרגש אותנו יותר?
זו המתקדמת בעלת המנועים החשמלים רבי-האון, או, אולי דווקא מכונית השרירים הספורטיבית – פולטת העשן?
עוצרים להחלפה – אני מדלג ממושב היונדאי איוניק 5 המאד-מרווחת, בעלת תנוחת הישיבה הזקופה, שכל-כולה זועקת חדשנות ומקוריות, למושב הקופרה פורמנטור VZ.
ההבדל מיד מורגש: היונדאי משדרת גודל, מרחב ואווריריות, והמעבר אל המותג הספרדי דומה לכניסה למכונית ספורט נמוכה ואינטימית. המושב הספורטיבי נמוך יותר בו הישיבה עמוקה, ותא הנהג עוטף ובעל קו חלונות גבוה יחסית. אני ספון בתוך מושב ספורטיבי מחבק. תנוחת הנהיגה מדויקת לי, אני מוכן לזינוק.
אז נפנפו כבר בדגל ההזנקה!
והוא מהיר, מאוד מהיר. הזינוק…
מרגע נפנוף הדגל עברו להן רק 4.9 שניות עד שהקופרה ואנוכי חצינו את 100 הקמ"ש. חלפו להן עוד 0.3 שניות וגם היונדאי המחושמלת חצתה את המספר המרגש הזה. ההאצה המרשימה בקופרה בוצעה בעזרת אופציית "בקרת השיגור" ולוותה בהחלפות הילוכים מהירות כברק וברעם סיבובי מנוע המתוגברים מלאכותית ובוקעים מהרמקול.
אין ספק שרעם מנוע וויברציות המתלוות אליו מעצימים את החוויה.
בזו החשמלית, מאידך, הכל כל כך שקט…. היציאה הראשונית חזקה מאוד, ברוטאלית, בועטת אותי קדימה. לא תחוו כאן החלפות הילוכים, אלא תאוצה ליניארית חזקה וכאילו אינסופית.
זה מרגיש קצת מוזר, אבל, יחד עם זאת, מלהיב!
אבל למה שנסתפק רק ב-100 קילומטרים לשעה…?
התאוצה באיוניק 5 כפולת-ההנעה מסתיימת לה כשהצג מראה 185 קמ"ש ואילו הקופרה ממשיכה וממשיכה וממשיכה הרחק הלאה לעבר מהירות (שאף היא, בסופו של דבר – מוגבלת) של 250 קמ"ש מרשימים (כל זאת, כמובן, עפ"י הפרסומים).
תאוצות לא מגיעות רק מעמידה, והאתלטיות שלנו יודעות לבצע גם תאוצות- ביניים מרשימות. לחיצה על דוושת הכיף (גם שהמהירות כבר בינעירונית) בקופרה, תעביר למוח תיבת ההילוכים דרישה לסל"ד גבוה יותר ותפקוד על התיבה להוריד הילוך/ שניים/ שלושה הילוכים. הסל"ד יטוס במעלה הסקאלה ושאון המנוע ימחיש כי משהו טוב קורה פה.
החשמלית האילמת, פשוט תזנק כנשוכת נחש, כאילו, המהירות בת שמונים הקמ"ש שבה נסעה עד עתה, הייתה עמידה סטאטית במקום….
כוח, תאוצה וזריזות.
כמה כייף!
הרי לא הגענו עד לפאתי בית שמש רק כדי "לעשות פתיחות", וגם לא כדי להתלהב מתאוצות-ביניים אינפנטיליות.
והנה מתפתל לו שם באופק כנחש ארסי המשחר לטרפו, כביש הררי שחור וערמומי …
איוניק 5 מול פורמנטור – הכייף האמיתי באמת
כשמדובר במכונית חשמלית, ההחלטה להגיע מהמרכז לכבישים ההרריים דורשת תכנון. איוניק 5 כפולת ההנעה דורשת טעינות תכופות יותר מאיוניק 5, הפחות חזקה ממנה. משמעות הדבר היא הטענת המכונית, לפני שנסחוט ממנה את המיץ במעלה ההר. אנחנו זוממים על המטען המהיר שנמצא בלטרון, אבל הוא תפוס. אז אנחנו מסתפקים במטען האיטי יותר.
מה שנותן לנו זמן לשבת, לשתות קפה. זמן גיבוש.
חלפה לה שעה והסוללות מלאות.
עם הקופרה זה הרבה יותר פשוט – נתדלק אותה בתחנת הדלק שבכביש הישן לירושלים, עניין של מספר דקות, ומשם – אנחנו מוכנים ומזומנים לנהיגה הנמרצת.

נהיגה נמרצת בכבישים מפותלים הרריים דורשת יכולת, ולא רק מהנהג. זמינות כוח טובה שתאפשר יציאה מהירה מעיקולים, בלמים נשכניים שיאטו את הכבודה בכניסה לסיבוב, וכמובן – שילדה והגה משובחים, שיאפשרו את שינויי הכיוון התכופים המאפיינים כבישים כאלה.
ככלל, מכונית קלה ונמוכה תהיה עדיפה כאן על SUV גבוה וכבד, אבל הנה אנחנו תוקפים את הפיתולים עם אלו הגבוהות, שנוסף לכל, גם זקוקות לקצת דיאטה. הקלה שבצמד, הפורמנטור, שוקלת 1644 ק"ג, ואילו החשמלית השמנמנה אף כבדה ממנה בעוד 421 ק"ג (שהם, בערך, משקלם של חמישה נוסעים לא רזים מידי).
הפנייה המתקרבת במהירות דורשת לחיצה הגונה על הבלמים והפניית הגה לתוך העיקול.
אנחנו חייבים לשמור על איזון, כוחות ה-G לא מרחמים כאן, הם ניזונים מהמהירות, וכמובן, גם מהמשקל הלא נמוך…
הצמיגים נאנקים תחת העומס, ורק התחלת יישור ההגה מפחיתה מכוחות-הצד הפועלים עליהם.
איוניק 5 החשמלית מפתיעה אותי. יכולת האחיזה שלה מרשימה, גם תחת העומס. אמנם, תחת הנטל הרב, מרכב הרכב רוכן על המתלים, אבל הדובה השחורה שלנו מצליחה לשמור על האיזון שלה. איוניק 5, ובמיוחד בגרסת ההנעה הכפולה, מסוגלת לנסוע מהר מאוד בעיקולים. הגרסה הכפולה נוסכת בנו בטחון רב יותר מגרסת ההנעה האחורית החלשה יותר.
אבל חסר כאן משהו,
ותכף נחשף אל ה"משהו" הזה בקופרה.
אז מהו, בעצם, אותו "משהו" שחסר לנו באיוניק?
נהיגה מהירה, ובמיוחד כזו המתקרבת ונושקת למגבלות האחיזה, דורשת דיאלוג עם הרכב.
כשנהג מאתגר את הרכב בנהיגה שכזו, הוא חייב לקבל משוב, לדעת מה קורה בין צמיגי הרכב לקרקע, ורצוי כמה שיותר מוקדם, על מנת שיוכל להגיב בזמן.
את איבוד האחיזה אפשר, אמנם, לראות (או לשמוע) אבל הכי טוב – להרגיש.
למשל, נסו לשוחח עם אדם זר בהתכתבות בצ'אט – לא תוכלו לדעת מתי הוא מחייך, משתעמם או נעלב. דברו עם אותו אדם בטלפון (או עדיף – פנים אל פנים), ובהחלט תרגישו ותבינו טוב יותר את נפשו ואת מצב רוחו של האדם שלפניכם.
עם הקופרה התקשורת טובה יותר. היא משדרת אל הנהג רמזים ברורים על הנעשה בינה לבין הכביש. זה מאפשר להבין, לגרוע או להוסיף האצה / בלימה / היגוי ולעשות זאת בתזמון הנכון.
איוניק 5, מאידך, מעבירה מסרים מעורפלים, וכשהם מגיעים לנהג דרך הצמיגים הצווחים, למשל, זה עלול להיות מאוחר מידי.
בהחלט לא דבר שתורם לבטחון ולרצון להתקרב למגבלות עוד ועוד.
מכונית הופכת למהנה לנהיגה ככל שהחושים מעורבים יותר בנהיגה. כך שמשחקי הנהיגה בווידאו המסתמכים רק על מראה העיניים (ללא סאונד או פידבק דרך ההגה, למשל), לא יעוררו בכם את החשק וההנאה כמו נהיגה המערבת צלילים, ויברציות ואפילו ריחות.
כמובן שנושא החשק, ההנאה וההפיכה של מכונית א' למהנה וטובה יותר לנהיגה ממכונית ב' הוא מורכב יותר וכולל קריטריונים נוספים,
אבל אם תטענו ׁ(ולא רק את סוללות המכונית החשמלית שלכם), מנגד, שההנאה מנהיגה אצלכם מסתכמת בתאוצות בלבד,
כנראה שקראתם את הכתבה הלא נכונה.
השתתף וצילם: דור אהרנוביץ'