קשה להתעלם מהנוכחות ההולכת וגוברת של רכבי הקרוסאובר, על כבישי הארץ. נראה שגם הצרכן הישראלי מתחיל להעדיף את השימושיות והנוכחות של רכבי הפנאי, על פני רכב משפחתי שבלוני. תעשיית הרכב כמובן זיהתה את הצורך וכיום אין כמעט יצרן שלא יהיה באמתחתו דגם קרוסאובר לקהל הרחב.
חברת קיה, הממשיכה לצבור פופולאריות בקרב לקוחות בארץ ובעולם, צועדת עם הקדמה בענף הרכב והשיקה לאחרונה את רכב הפנאי המשלב בנוסף יחידת הינע היברידית במחיר שפוי של 136,900 ₪. מעט יותר ממה שתשלמו לרכבים משפחתיים שגרתיים, אבל בקיה מבטיחים שהתמורה משתלמת. ועל זה – בהמשך.
שונה מהספורטאז"
בניגוד לרכבי הייבריד המבוססים על דגמים קיימים, הקיה נירו תוכננה כדגם נפרד ועל פלטפורמה חדשה המשותפת גם ליונדאי איוניק ולא על בסיס הספורטאז', הדומה לה במראה, אך למעשה שונה. הממדים של הנירו משדרים נוכחות של רכב מרווח (4355 מ"מ אורך, 1800 מ"מ רוחב ו 1535 מ"מ גובה). עם זאת, העיצוב לדעתי, מעט אנמי ושגרתי, אך זו לא גולת הכותרת כאן. סיפורה של הכוכבת שלנו הוא בעיקר בתוך הקנקן ולא מחוצה לו.
זה המקום לגלות שעד היום לא ממש התחברתי לרכבים הקוריאניים. כחובב קלאסיקות מוטוריות, קיה ודומותיה היו בעיניי רכבים משעממים שעיקר פועלן היה חיקוי והליכה בתלם, ממש כמו היפאנים ושלא כמו האירופאים היצירתיים. .אבל החיבור עם הנירו בסופ"ש, שינה את דעתי.
לא רק שקיה כבר לא משתרכת מאחור אלא הופכת לגורם חשוב בתעשיית הרכב. גם הפעם, ההפתעה לבית קיה היא בהחלט בשורה מעניינת לאלו המחפשים אלטרנטיבה מעניינת לרכב פנאי, המשלב נהיגה קלה, נוחיות וחיסכון בדלק.
משפחתית אמיתית
הרושם מתחיל למעשה עם פתיחת הדלתות, או אז מתגלה תא נוסעים מאד מפנק, מלפנים ומאחור. תא נוסעים המיועד ל-5 מבוגרים ללא קושי. גם תא המטען בנפח 421 ליטר וניתן להגדלה ל 1425 ליטר עם קיפול המושבים האחוריים, מספיק מכובד בגודלו. אוסיף רק שסף דלת המטען מעט גבוהה, כנראה פועל יוצא של תכנון רכב מוגבה ביחס למכונית סדאן רגילה. מאידך – הכניסה לרכב נוחה מאד משמעותי וחשוב לאנשים גבוהים ו \ או מבוגרים.
סביבת תא הנוסעים ורמת הגימור מרשימים ביחס למחיר. איכות ההרכבה ניכרת בכל מקום, לרבות המושבים וגלגל ההגה בעלי ריפוד העור, לוח המחוונים האינפורמטיבי והמתגים השונים. הפתיעה מעט העובדה שברכב מתקדם שכזה, אין בנמצא מסך מולטימדיה בגודל 7-8 אינטש,כמקובל כיום. . יש לציין גם את חסרונו של מד סיבובי המנוע ובמקומו צג המראה נסיעה בשלוש דרגות של פעילות מנוע – טעינה (מנוע חשמלי), ECO לנהגים חסכניים, ו- POWER. רשימת האבזור מאד עשירה וכוללת Bluetooth הנשלט מההגה, מערכת בקרת אקלים דו- אזורית, חיישן גשם אוטומטי ושלל פינוקים נוספים.
אבזור נוסף וחשוב הוא אבזור הבטיחות. קיה נירו השיגה ציון 5 כוכבים במבחן האירופאי של NCAP ,תודות לאותו אבזור. לצד 7 כריות אויר ( אחת לברכי הנהג ) ישנם גם מערכות סיוע חכמות לנהג כגון בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית, סיוע לשמירה מפני סטייה מנתיב והתראה למניעת התנגשות.
אישית, אני פחות מתחבר למערכות הללו. לדעתי הן מפחיתות מעירנות הנהג, ופוגעות בחדות הנהיגה וחיבור הנהג למתרחש בכביש.
טכנולוגיה מתקדמת
תחת מכסה המנוע, נמצאת יחידת הינע בנזין בנפח 1.6 ליטר בנפח 103 כ"ס ויחידה חשמלית בעלת הספק של 43 כ"ס. זו משודכת לתיבת הילוכים בעלת מצמד כפול ו- 6 הילוכים. נתונים אלו לכאורה לא נועדו לעורר התלהבות בקרב חובבי הגה, אך תפקידו של המנוע החשמלי הוא לסייע לנירו במהלך הנהיגה בעיקר במהירויות נמוכות וקבועות. מנוע הבנזין לעומת זאת לא הרשים במיוחד במבחן הדרכים והרגיש מעט רפה, אך בהחלט לא ניתן לומר שמדובר במנוע חלש, גם במהלך ביצוע עקיפות, קרי – תאוצות ביניים . גם למערכת הבלמים אין כאן טענות, אם כי, נדרשת לחיצה חזקה יותר להשגת בלימה יעילה. ההגה קל ונוח לתפעול אך אילם ולוקה בתקשורת לנהג. פחות מורגש בנסיעה מתונה אך אין ספק שבמהירויות גבוהות חסר ההיזון החוזר. הנירו התגלתה כנוחה לנסיעה וכיול המתלים שלה הסב תחושה נעימה הן בכבישים מהירים והן במעבר על פני מהמורות. בידוד הרעשים מצוין ותורם את חלקו לתחושה היוקרתית לכאורה שהנירו מציע. עם זאת יש לציין שהתמיכה של המושבים הקדמיים הייתה יכולה להיות מעט יותר עוטפת.
קיה נירו משרה רוגע על הנהג. זה לא מתבטא רק בתפעול המערכות הבסיסיות אלא גם במערכות הבטיחות התומכות כגון, שמירת נתיב אקטיבית, בקרת שיוט הכוללת הגדרת מרחק, התראה מפני תאונה מלפנים ועוד. המבחן האמיתי של הנירו, בא לידי ביטוי בסופו של דבר בצריכת הדלק. נתוני הדלק על פי נתוני היצרן בנהיגה משולבת הם 21.2 ק"מ \ ליטר. אמנם מניסיון הנתון הזה אופטימי אך ניתן לצפות לצריכה טובה מהממוצע, בנסיעת המבחן השגנו תוצאה של כ-17 ק"מ לליטר ללא כל בעיה. לאותם אלה שרמת הנסועה שלהם גבוהה, החסכון הזה בהחלט משמעותי. יש לציין לחיוב גם את קיבולת הסוללה של הנירו המאפשרת נסיעה על חשמל למרחקים מסוימים בתנועה צפופה או בשיוט במהירות קבועה. כמובן, שברגע שנותנים זריקת אדרנלין למנוע הבנזין (ידית הילוכים במצב S) הרי שנתוני הצריכה משתנים כהרף עין.
אז כיצד אסכם את חווית הנירו ?
עד כה ביססה קיה את מעמדה כרכב אמין, עם עלויות אחזקה נמוכות ואחריות ל – 7 שנים. דגם הספורטאז' העלה את קיה מדרגה כרכב הפנאי (ובכלל) הנמכר בארץ. כעת, קיה מציעה את הנירו כאופציה נוספת- רכב פנאי, שהוא פחות ג'יפון, לא פחות פרקטי ובמיוחד בעל צריכת דלק משמעותית יותר טובה. בעיניי, נשלף כאן קלף מנצח נוסף ויש לי תחושה חזקה שנזכה לראות לא מעט קיה נירו חולפות על פנינו בעתיד הקרוב.