Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
נעה שלי טרם ביקרה בשוויץ. החלטתי, רגע לפני הגיוס לצבא, להראות לה את הארץ הציורית – זו המשלבת הרים לבנים, אגמים כחולים והרבה הרבה ירוק. נחתנו בג'נבה עם הרבה כוונות טובות, ועם אישור כניסה ליום העיתונות על מנת לסקר לכם את תערוכת הרכב הבינלאומית. אבל, אז, משהו שינה לנו את התוכניות – ככה שב-GIMS, אמנם, לא ביקרנו הפעם, אבל חזרנו עם רשמים על פורד אדג' דיזל.
.יום העיתונות של תערוכת הרכב, שתוכנן ל-3 במרץ, התבטל בעקבות נגיף הקורונה הארור, ואת הכתבה הזו אני כותב לכם כעת, בארץ, ממעמקי הבידוד שנכפה עלינו – שבועיים בלי לצאת מהבית (נשארו לנו רק עוד שלושה ימים לסיומו).
ג'נבה היא עיר יפה, אך יש יפות ממנה, לוצרן, למשל.
רוצים נוף שוויצרי קלאסי?
סעו לאזור המערבי של מרכז שוייץ. ברכס המרכזי של ברנזה אוברלאנד מתנשאים כמה מההרים המרהיבים ביותר במדינה.
אז נסענו לשם.
מוקדם יותר, בחברת ההשכרה, הציעו לנו הנציגים, פולקסווגן פולו, סקודה סקאלה וכאלה. ידניות או אוטומטיות. באמצע השבוע המבחר גדול יותר. ביקשנו עוד הצעות, מה יתאים לנו ליומיים הללו?
ב-1995 טיילתי באזור במסגרת טיול חוצה אירופה. שכרנו אז סיטרואן XM שחורה וידנית – מרבד קסמים צרפתי – היה פשוט תענוג לגמוע 3500 ק"מ בתשעה ימים עם הרכב הזה.
22 שנה אחרי ב-2017 הייתה זו אאודי S4 אוואנט שרירית, איתה חצינו את הגבול מגרמניה דרך אוסטריה לג'נבה וחזרה. אבל 354 כוחות סוס הם מתכון לריבוי קנסות בכבישים של שוויץ מרושתת מצלמות המהירות.
הפעם, ודי במפתיע, נבחרה לה מכונית קצת אחרת. כזו שניתן לשבת בה גבוה ולשייט בתוכה בנינוחות במושבים המחוממים.
ומה מתאים יותר מכך אם לא SUV אמריקאי מגודל, ועוד עם מנוע דיזל?
פורד אדג' הנוכחי עבר מתיחת פנים ב-2019. מדובר בדור השני ל-SUV בינוני אמריקאי המיועד גם לשוק האירופאי ומבוסס על פלטפורמת CD4 המשותפת, בין היתר, גם לפורד מונדיאו. לאחרונה, הגיע האדג' לשוק האירופאי כשהוא מצוייד במנוע דיזל. אנחנו קיבלנו את הרכב עם מנוע הדיזל החזק – 2.0 ליטר טורבו דיזל עם הספק של 238 כוחות סוס, תיבת הילוכים אוטומטית 8 מהירויות והנעה כפולה קבועה.
זה טוב לנו, הנעה כפולה קבועה. הגשם כאן לא מפסיק לרדת והטמפרטורה צונחת. כשהצג מראה על 3 מעלות צלזיוס, מנורת כתומה מזהירה מפני כביש חלקלק. נעה מפעילה את חימום המושב שלה בדרגה הגבוהה היותר. אני מוותר על הרעיון.
מנוע הדיזל, בשיתוף עם תיבת ההילוכים, בוחר להשאר בתחום נמוך של סיבובי המנוע. קשה להבחין שמדובר כאן במנוע מונע בסולר, הוא שקט ועדין. הסולר, אגב, יקר בשוויץ במעט ממחירו של הבנזין, כ-1.5 פרנק שוויצרי לליטר סולר. בסיומו של טיול נינוח נרשמה צריכה די מרשימה של כ-7 ליטרים לכל 100 קילומטרים. לא רע לרכב כפול הנעה ששוקל מעל ל-2 טון.
רצינו רכב נוח, נעים לנסיעה, והפורד הזו התגלתה כבת לוויה מצוינת. בעיר היא מעט פחות נוחה, אך באוטוסרדות המעולות הנמתחות לאורכה ורוחבה של שוויץ, היא פשוט מקום שנעים לשהות בו. אני בוחר להשתמש רוב הזמן בבקרת השיוט האדאפטיבית, המתאימה עצמה גם למהירות החוקית תודות לקורא התמרורים. זה ומערכת בקרת הסטייה מהנתיב, מאפשרות לי לגמוע את המרחקים הארוכים ללא מאמץ וכמעט בצורה אוטונומית.
רכב הפורד אדג' ששכרנו מאובזר ברוב מערכות הבטיחות העדכניות ותחושת הבטחון ברכב היא עוד אחת מהסיבות לבחירה בו. זו לא מכונית מרגשת לנהיגה, גם לא בכבישים המפותלים כנחש במעלה ההר המושלג. הריגוש כאן מגיע דווקא מהנשקף דרך חלונות הרכב – הרים עצומים שלא ניתן להבחין בפסגתם, נופים ציוריים ושלג בצידי הדרך. תמונה כזו, במלוא הדרה, מפתיעה בעצמתה, במיוחד עם היציאה ממנהרה ארוכה ומוזרה שזה עתה עברנו בה. רוחבה של המנהרה החצובה בסלע מאפשר רק לרכב אחד לעבור בה, למרות שהתנועה בה דו-סטרית…
חוויה.
ביקרנו באינטרלאקן שבין האגמים, טיפסנו לגרינוולד – עיירת הסקי היפיפיה, אבל בעיקר דהרנו על גבי אוטסטראדות, אם מהירות 120 קמ"ש יכולה להיקרא כך. וכשתמרור מהירות מיוחדת מורה אחרת, קצב התנועה בהתאם להנחיה. כולם נשמעים לחוק. מערכת הניווט היעילה לצד התמרורים הברורים שמודיעים מבעוד מועד על כל שינוי צפוי. ההשתלבות לכביש אחר היא הדרגתית, נתיבי ההשתלבות ארוכים, אף אחד פה לא מקצר, חותך, נדחף או מתפרץ.
למחרת נסענו גם לעיר לוצרן. האריה שם עדיין עצוב. ביקרנו במוזיאון התחבורה הגדול וקיבלנו המחשה על התקדמות התחבורה במהלך השנים.
את התוצאה רואים בהחלט במדינה כמו שוויץ.
אבל עכשיו אנחנו כאן בבית, בבידוד. אין לנו צורך בתחבורה.
פורד אדג' סיפקה לנו תחבורה יעילה וההחלטה לבחור בה הייתה החלטה שאנחנו לא מצטערים עליה.
A Site by