Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
ב-1.1.1948 מונה נורדהוף למנכ"ל המפעל, שבינתיים שונה שמו ל-Volkswagenwerk – ואף גורם זר לא היה מעוניין בו… בספטמבר 1949 הסתיים המשטר הצבאי הבריטי בגרמניה והבעלות על המפעל נמסרה לממשלת מערב גרמניה הפדרלית. זו העבירה את הבעלות למדינת סקסוניה התחתונה (נידר-זקסן), אשר בשטחה ישבה וולפסבורג. ב-1949, פולקסווגן כבר היתה ליצרן הרכב הגדול בגרמניה ונורדהוף חשב קדימה והכין גרסה ליצוא. החיפושית האגדתית, זו המכונה טייפ 1, יצאה לדרך.
טייפ 1 – החיפושית
גם היינץ נורדהוף הושפע מדרך חשיבתו של הנרי פורד עם המודל T והחליט שהוא מתבסס על מכונית אחת לטווח ארוך, כאשר השינויים יהיו אורגניים, מהמכללים החוצה, בעוד שמראה המכונית כמעט ולא ישתנה. עם זאת – ומתוך מחשבה על שווקי היצוא, אישר בניית גרסאות קבריולט לשניים ולארבעה נוסעים, כאשר זו האחרונה יוצרה ע"י חברת קרמן, אליה עוד נשוב בהמשך. מכללי החיפושית מתחילים לעבור שידרוג, כי מה שהתאים לשנות השלושים ולשוק שבוי, כבר לא התאים לשווקי יצוא ולתחרות חופשית. ב-1950 הבלמים הופכים להידראוליים, שנתיים לאחר מכן שלושת ההילוכים הגבוהים הופכים לסינכרוניים ושנה לאחר מכן, שני החלונות האחוריים הקטנים (החלון החצוי) הופכים לחלון אובאלי אחד. שנה נוספת חלפה – וגם נפח המנוע עולה ל-1192 סמ"ק והספקו מטפס מ-25 ל-30 כ"ס, דוחף את המהירות המירבית ל-110 קמ"ש. במקביל לשינויים הגדולים, עוברת החיפושית שינויים ושיפורים קלים על בסיס קבוע. תאורת פנים, שינוי מיקום של מתגים, חימום…משנה לשנה משתפרת איכותה ותכולתה של המכונית – וכמויות היצור עולות בהתאמה. המנטרה היתה, שלא משנים לשם השינוי אלא רק לצורך שיפור.
היה זה מדהים, שרק לאחר כ-20 שנה מגיעה החיפושית לשיא היצור שלה, כאשר שנות הדגם 1968-1970 מתהדרות בהישג הזה, על אף שכבר ב-1965 חצתה החיפושית את רף מיליון היחידות לשנת דגם, אלא שהדבר לא היה בכדי. במחצית השנייה של שנות הששים, החלה החיפושית להשתדרג בקצב מואץ.
ב-1965 גדל שטח החלונות בעוד הקורות נעשו צרות יותר.
ב-1966 יצאה גרסת 1300 סמ"ק, עם 40 כ"ס.
ב-1967, במקביל ליצור שני נפחי המנוע הקודמים, מוצע מנוע בנפח 1500 סמ"ק ובהספק של 44 כ"ס. בנוסף, עוברת סוף סוף מערכת החשמל מ-6 ל-12 וולט.
ב-1968 מוצעת תיבת הילוכים חצי אוטומטית (שלושה הילוכים וממיר מומנט) – ובדגמים עם תיבה זו מוחלף המתלה האחורי עם הציריות הנעות לזרועות חצי גוררות, מה שמשפר את התנהגות הכביש הבעייתית של החיפושית על המגבלות ובכבישים רטובים (מתלי ציריות נעות גורמים לשינויי שפיעה בגלגלים האחוריים המניעים תחת עומסי פנייה והדבר, בתוספת משקל יחידת ההינע מאחור, תורם להיגוי יתר פתאומי ומסוכן לנהגים לא מיומנים).
ב-1969 מוצע המתלה הזה גם ב-1500 הידנית ושנה מאוחר יותר מוגדל נפח המנוע ל-1600 סמ"ק, הספקו עולה ל-50 כ"ס והמהירות המירבית מגיעה ל-130 קמ"ש לא מרשימים במיוחד ל-1970…
ב-1971, עוברת החיפושית שינוי חשוב במיוחד, בדגמי S1302/1302 – דגמים המכונים סופר חיפושית. לדגמים אלו מתלי מקפרסון קדמיים, עיצוב מחודש לחלק הקדמי ומתלה אחורי ששוב שופר. התנהגות הכביש זוכה לביקורות חיוביות ותא המטען גדל. שנתיים לאחר מכן תופיע סדרת 1303, זו המכונה במקומותינו 'חיפושית אמריקאית', עם חלון קדמי פנורמי ועיצוב מחודש ללוח השעונים.
אלא שבתקופה זו, כל מי שעקב אחר מגוון החיפושיות, גילה שההיצע היה גדול מדי ומבלבל ושחיפושית 1200 בסיסית לא נראתה כמו 1500, קל וחומר כמו סופר חיפושית או 'אמריקאית'. היינץ נורדהוף נפטר ב-1968 – ולמחליפו, קורט לוץ, היה ברור שלא לעולם חוסן, מה שהוביל לתכנון ולמחשבה של שנים עד להצגתה של יורשת ראויה, הגולף, ב-1974. לגולף הנאה, פרי מכחולו של ג'ורג'טו ג'יוג'יארו האיטלקי, היה נתון אחד בלבד משותף עם החיפושית; אורך בסיס גלגלים זהה של 240 ס"מ.
כבר ב-1973 עקפה החיפושית את הפורד מודל T במספר היחידות שיוצרה – ומכירותיה בשווקים שמעבר לים נותרו חזקות, אך הביקוש באירופה ירד, המפעלים בגרמניה חזרו לייצר רק גרסאות בסיסיות – וב-19.1.1978, ירדה החיפושית האחרונה מפס היצור באמדן. דגם הקבריולט שיוצר ע"י קרמן יוצר שנתיים נוספות, עד 10.1.1980.
רק שעוד היו חיים בחיפושית הותיקה – והיא המשיכה לפרוח עוד מספר עשורים באמריקה הלטינית.
קרדיט תמונות – Volkswagen-Newsroom.com
כתבתו של שימרון אנגל התפרסמה גם בכתב העת של מועדון החמש – "האבטומוביל"
לקריאת סדרת הכתבות מתחילתה – לחץ כאן
A Site by