Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
הצרפתים, שיהיו בריאים, ידועים במכוניות הנוחות לנהיגה ולנסיעה שהם מייצרים, אבל, בד בבד, עם הנוחות הזו, הם ידועים גם בנטייתם לסבך אפילו את הדברים הפשוטים ביותר, ולרוב – שלא לצורך.
מאחר ובמכוניות עסקינן, את הדוגמה המובהקת לכך, נוכל למצוא בדגם סיטרואן BX על כל דגמיו וגלגוליו, אשר, כיום, נסתכן ונאמר, כי יהיה קשה מאד למצוא, ולו אדם אחד, שמכיר את כולם.
מהיכן הגיע ה-BX לשמו של סיטרואן BX?
על מנת למצוא את משמעותו של ה-BX עלינו לנבור קצת בעבר. ה-CX האגדי קיבל את שמו מהראשי התיבות הצרפתיים למונח המציין מקדם גרירה (cx), והוא הדגיש את האווירודינמיקה המצטיינת של הדגם. כאשר הושק ה-BX, יורש סדרות ה-GS / GSA {שהגיעו לאחר קודמן, הדגם הראשון והמפורסם ביותר – סיטרואן ההידרו-פניאומאטי, ה-DS שמשמעותו אלה (Goddess) בצרפתית} ה-X נשאר והאות הראשונה הוחלפה ב-B כדי לסמל קטגוריה נמוכה יותר.
אותו היגיון הוחל מאוחר יותר ב-AX, הקטגוריה הקטנה ביותר של הסיטרואנים. למעשה, הסיטרואן הקטנה המקורית נקראה בשם 2CV שפירושו Deux Chevaux או שני CV. ערכי CV (ראשי תיבות ל-Chevaux Vapeur – סוסי קיטור) הם הקטגוריות שעל פיהן סווגו כלי רכב בצרפת, והן נקבעות על בסיס כוח סוס ברכב, מספר הילוכים וגורמים נוספים כמיסים ודמי ביטוח.
סיטרואן שמרה על האות X גם בשמות הדגם המאוחרים יותר שלה – ZX (עם המשמעות הברורה של האות Z כאות המסיימת את האלף-בית), XM (בהתייחס ל-SM הספורטיבי, Série Maserati שכללה מנוע מזראטי), סקסו (Saxo – שימו לב ל-AX שבאמצע), קסנטיה (Xantia שפירושו יפה) ולקסארה (Xsara).
ממשיכים?
אם כן, הבנו מדוע קוראים לסיטרואן BX דווקא BX, אבל, הבטחנו הסתבכות, אז הנה היא מגיעה…
ישנן גרסאות רבות של ה-BX.
בעיקרון, היו זמינים שלושה נפחי מנועי בנזין – 1360, 1580 (עם שתי גרסאות עיקריות) ו-1905 סמ"ק (בשלוש גרסאות עיקריות) ושלושה מנועי דיזל (1769 סמ"ק אטמוספרי וטורבו, ו-1905 סמ"ק). רוב הדגמים הגיעו הן בגרסאות ה- Berline (האצ'בק) והן בגרסת ה- Break.
הטבלה הבאה תיתן מבט חטוף על הדגמים העיקריים (במציאות, היו יותר מ-300 תת-גרסאות כולל מהדורות מיוחדות):
הגרסא הראשונה של 1360 סמ"ק של BX נקראה בפשטות "BX", אך ככל שהמגוון המנועים השונים ורמות הגימור התרחב הפכה, סיטרואן תוכנית שמות מורכבת יותר (אשר, אגב, משמשת בחלקה גם בדגמי CX):
המספר באמצע מייצג את נפח המנוע (14 = 1360 סמ"ק, 15/16 = 1580 סמ"ק, 17 = 1769 סמ"ק, 19 = 1905 סמ"ק. אמנם, היו כמה דגמים 10 ו-11 שיוצרו, אבל הם יוצרו בכמויות קטנות וזניחות מאד).
האותיות שבשם הדגם מייצגות את רמת הגימור:
וריאציות של המנוע:
שמות הדגמים השונים הורכבו מהאותיות האלה. שמות כמו 14 E/TE או 14 RE, בהחלט דיברו בעד עצמם. יחד עם זאת, עם כניסת הזרקת דלק במנועי 1360 סמ"ק, סיטרואן שינתה מעט את מערך השמות: דגמים אלה תויגו כ-14i, 14i TE או 14i TGE, למרות ש-14 I, 14 TI או 14 TGI היו יכולים להיות שמות קונסיסטנטיים יותר.
גרסת המנוע האמצעית (1580 סמ"ק) החלה כ-16 RS ו-16 TRS, אך בהמשך הורחב הספקטרום לשני הכיוונים: 16 S, 16 TS, 16 TGS ו-16 TZS. הדגמים בעלי מנוע הזרקת הדלק נקראו 16 TGI, 16 TRI ו-16 TZI. דגמי BX 16 TXS ו-16 TXI נמכרו בבריטניה בלבד. המנוע המקורי שונה מאוחר יותר, וכדי להבדיל אותו מהגרסה המקורית, דגמי המנועים החזקים פחות לוו באות E – BX 16 RE (במספר שווקים – 15 RE, 15 TRE ו-15 TGE). גרסת הזרקת דלק חזקה יותר יוצרה ושווקה גם כ- 16 GTi ונמכרה בשווקים ספציפיים מסוימים.
המנוע הגדול ביותר, 1905 סמ"ק, הגיע לראש כ-19 GT – תוך שימוש במוסכמת שמות שונה מזו של המנועים הקודמים, אך לפי המסורת הארוכה של יצרני הרכב להשיק את הדגמים החזקים שלהם בשם Gran Turismo. יחד עם זאת, כאשר מנוע הזרקת הדלק החדש (GTi) הגיע בשנת 1986, סיטרואן החליטה לחזור לסדרת השמות המוכרים שלה גם עם דגמי ה-19 – (TRS, TGS (carburettor ו-TRI (הזרקת דלק).
ברמת הגימור הגבוהה ביותר תויגו 19 TZS ו-19 TZI (למעשה, דגמי GTi ו-TRI/TZ היו זהים מבחינת המנוע, ההבדל ביניהם, התמקד, בעיקר, במתלים הספורטיביים והנוקשים של דגמי ה-GTi ומספר הבדלים מינוריים בגימור). כמקובל, דגמים בעלי מנועים גדולים יותר הגיעו לרמת גימור גבוהה יותר כסטנדרט, ולכן דגמי BX 19 S / TS / RS מעולם לא יוצרו. יחד עם זאת, 19 RI נמכר באוסטריה. ה- GTi שמר על שמו הייחודי עם הצגת מנוע 16 השסתומים – GTi 16v.
דגמי הדיזל השתמשו באותן מוסכמות שמיות – D, TD ו-RD לרמות הגימור הנמוכות, TRD (בבריטניה – DTR – על מנת להימנע מהאסוציאציה ההגיונית למילה לא נעימה) ו-TGD לרמות הגבוהות יותר, כשה- TZD בראשם והמילה טורבו נוספה למכוניות הדיזל טורבו. האות X, אף היא, שימשה בבריטניה – BX 17 TXD turbo.
ל-BX הופקו דגמים רבים במהדורה מיוחדת ומוגבלת, כשלכל אחד מהם נוסף שם ייחודי כמו אתנה (Athena), קאן (Cannes), קלאסיק (Classic), דיג'יט (Digit), אלגנס (Elegance), האליי (Halley), הוריקן (Hurricane), אימג' (Image), לידר (Leader), פרסטיז' (Prestige), ספורט (Sport) ורבים אחרים. חלקם, לא היו במהדורות מצומצמות כל כך – כ-16,000 רכבי Leader יוצרו, 7,500 רכבי Sport (גרסה כפולת-קרבוראטור בעלת ביצועים גבוהים) ובל נשכח את ה- Image, ה-Prestige וה- Millesimeשכללו כמה וכמה דגמים במהלך שנות ייצורם.
התמונה הראשית – CC BY-SA 3.0 .
A Site by
כתבה מעניינת אך מרגישה כאילו הסתיימה באמצע ללא שורה תחתונה
בכל מקרה השכלתי
תודה