Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
פורסטר המקורי, נולד ב-1997 – מין סטיישן מוגבה עם זיקה לשטח. הדור-1 היה מחלוצי הקרוסאוברים – שעטנז בין קטגוריות. היום 20 שנה אחרי אותו פורסטר חלוץ, כשבחצרו של כל יצרן פורח לו קרוסאובר, יצאנו להתרשם מפורסטר מהבציר האחרון, פורסטר דור 4 גרסת Z.
גרסת Z היא גרסת הכניסה לדגם הפורסטר. ידנית או אוטומטית ה-Z היא הזולה והבסיסית בהיצע. הגרסה האוטומטית שכאן לפניכם, מחירה – 175,000 ש"ח.
לא מדובר בדגם חדש. דור 4 של פורסטר הוא כבר בן 5. פורסטר 4 הושק ב-2012 ובניגוד לרוב המתחרים, תמיד הציע הנעה כפולה בלבד,לא גרסאות של "כאילו" ולא בטיח. בכלל, פורסטר, כבן למשפחת סובארו, אינו הולך בתלם, גם כשהוא נוסע בכביש או בשביל. לפורסטר מנוע ייחודי בתצורת בוקסר – הבוכנות נעות באופן אופקי ושטוח ומאפשר מרכז כובד נמוך לטובת יציבות ואיזון גבוהים יותר . גם מערכת ההינע AWD של סובארו מתוחכמת וסימטרית – יעילה ומאוזנת מרוב המתחרות.
לקינוח נציין שמנוע ה-2 ליטרים של הפורסטר מפיק 150 כ"ס ו-20.2 קג"מ ב-4200 לא נמוכים. בדרכו לגלגלי הרכב, נמסר הכוח דרך תיבת הילוכים אוטומטית -רציפה, קרי – ללא מדרגות הילוכים, אלא באופן רציף וליניארי.
אחרי קריאת התפריט גורמה הזה, חשוב כמובן לנהוג. לא עומדים על טיבו של רכב, ע"פ נתוני הקטלוג, או דברי השבח של איש המכירות. אם תשפטו את הפורסטר באולם התצוגה, לא בטוח שהוא יקסום לכם כמו כמה מהמתחרים. עיצוב הפנים של פיג'ו 3008 למשל, אוכל את הפורסטר לארוחת בוקר. פורסטר, מרגיש בסיסי ומיושן בהשוואה. אמנם הנדסת האנוש טובה, אבל התחכום ההנדסי שמלווה את הפורסטר מתחת למרכב השמרני לא נראה לעין. אפילו מפתח ההתנעה הוא מהסוג הישן – הלא מתקפל , שדוקר את הרגל דרך כיס המכנסיים…
מרווח פנימי בתא הנוסעים לא חסר, הפורסטר מרגיש גדול ובמיוחד אורירי ומואר. שטח חלונות ענק ותנוחת ישיבה גבוהה נותנים הרגשה שמדובר ברכב מאסיבי ובריון. תנוחת הנהיגה טובה, אבל מושב הנהג וזה שלצידו, ראוי היה שיהיו ארוכים ומעוצבים יותר.
את הפורסטר קל לנהוג. בורר תיבת ההילוכים בסיסי ביותר – לשים ב-D ולנסוע. רוצים להאט את הקצב? הסיטו את הידית שמאלה ל-L. זה הכל. אין משחקים מיותרים.
אבל בורר ההילוכים הוא לא הסיפור של התיבה הזו. תיבה רציפה שתפקידה לייעל את העסק ולהציב את המנוע בתחום הסיבובים הכי יעיל שלו. בפועל – כל עוד מדובר בשיוט, הכל רגוע נינוח ושליו. ברגע שרוצים לשחרר את עדר הסוסים ולהאיץ – רעש המנוע מתגבר ועולה ורק אז מגיעים הסוסים. שאון המנוע לא נעים, התחושה לא ספורטיבית ובקיצור – לא כייף.
הביצועים סבירים – 11.8 שניות והטון וחצי יגיעו למאה. צריכת הדלק די חסכונית לרכב שכזה – ממוצע של כ-12.5 ק"מ לליטר בנסיעה אמיתית משולבת.
אבל גדולת הפורסטר נחשפת כשהוא מתמודד עם אתגרים. בכביש, מתלי הפורסטר המעולים, יגהצו מהמורות, בורות, פסי האטה וידעו לרסן את הגוף הגדול גם בסיבובים מהירים. הפורסטר מתגלה כרכב נוח ונעים לנסיעה. בשטח, שם האתגר בנהיגת שבילים ואף מעבר לזה גדל – תודות למרווח גחון מרשים של 22 סנטימטרים מערכת הנעה כפולה אינטיליגנטית, ואותם מתלים מוכשרים, הפורסטר מוכיח שהוא רכב כביש-שטח אמיתי ולא רק פוזה. גם ללא מערכת הX-MODE שקיימת בדגמים היקרים יותר, ׁ(מערכת שלוקחת פיקוד על המנוע, הגיר, מערכת ההנעה הכפולה, הבלמים ומשפרת יכולות כמו למשל, ירידה מבוקרת במדרון תלול), היכולות גבוהות.
לא משנה מה תטענו – הפורסטר לא הכי מאובזר וחסר כל מערכות בטיחות מתקדמות ואקטיביות כמו שמציעה למשל הקיה ספורטאז' הזולה יותר. הוא גם לא הכי יפה בשכונה וגם לא מרגיש מהודק ואיכותי כמו חלק מהמתחרים.
לא משנה מה תגידו, אבל הגנים של פורסטר מוכיחים כבר 20 שנה, שהוא רכב המשלב יתרונות בין נסיעת כביש ואתגרי – שטח. מי שבאמת מעריך הנדסה רהוטה וביצוע טוב, לא יכול להתעלם מהפורסטר. כמו אחיו הקטן יותר ה-XV גם הוא, מסתבר, מוערך על ידי אלה שלפעמים נוהגים באמת להפנות את הגלגלים הקדמיים אל מחוץ לאספלט השחור.
A Site by