Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
סוף השבוע הגיע. הגשם כמעט ולא הפסיק לרדת במשך חודש שלם. יונדאי איוניק שחורה נחתה בחניה שלנו. מאחר ואנחנו בישראל, מעניין כמה אנשים יאהבו אותה ויקראו לה יונדאי עיוני. השמש הציצה החוצה. נראה לכם שאשתי תיתן לי לישון עד מאוחר ביום כזה? קדימה, לקום !
את מבחנה הראשון – מבחן השכנים, האיוניק עוברת בהצלחה יתרה. הווטסאפ מתמלא בהודעות מהשכנים בבניין ששואלים איזה אוטו מרשים הבאתי הפעם. למרות הפרופיל שיכול להזכיר במבט ראשון את הדורות הקודמים של טויוטה פריוס או רחמנא ליצלן את הונדה אינסייט, האיוניק מרשימה למראה. אולי זו הצללית הנמוכה, החישוקים הגדולים, פסי המתכת בגוון מט או הצבע השחור שמתאים לה, מה שבטוח הוא שהיא מושכת תשומת לב.
החלטנו שנוסעים צפונה כדי להוציא את הקטנות קצת מהבית. פותח את הדלת עם ידית האלומיניום האיכותית למראה. שילוב הצבעים ואיכות החומרים והבדים יוצרים תא נוסעים נעים מאוד לשהייה. פסי הקישוט התכלכלים מבחוץ נכנסו גם פנימה. מערכת האנדרואיד המקומית עושה עבודה מצוינת ואם יש לכם טלפון מתאים תוכלו להטעין אותו על משטח הטעינה האלחוטית. האיוניק מרווחת ליושבים מלפנים ובמושב האחורי אפשר להכניס בקלות מושבי בטיחות דרך הדלתות הרחבות. אך אל תנסו להושיב מאחור, מבוגרים המתנשאים לגובה של מעל מטר ושמונים: ראשם ייחבט בתקרה הנמוכה במעבר על מהמורות משמעותיות. לא נעים. פותח את דלת תא המטען הגדולה ותא מטען נדיב בנפח 550 ליטר וכיסוי נגלל נחשף בפניי. אם סף ההטענה היה נמוך יותר, הוא היה מקבל ציון לשבח. כל עגלת תינוק תתמקם שם היטב.
יוצאים לדרך. לאן ניסע? מה זה משנה, העיקר שניסע. יונדאי מיישמים את עיקרון ההיברידיות כמו בטויוטה ולכן המנוע החשמלי פועל עצמאית בתחילת הנסיעה. זה מצוין בפקקים. יחידת הכוח היא מה שמסקרן ביותר באיוניק. מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר שמפיק 141 כ"ס ומומנט של 27 קג"מ המשודך לתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים. עדיין לא נתקלנו בהיברידית עם מפרט כזה. בפועל כל העסק נוסע בסדר גמור, בלי התלהבות או התרגשות. במצב ה-ECO, האיוניק מרגישה קצת פלגמטית. עושה טובה שהיא זזה ואם ממש נתעקש היא תבצע הורדות הילוכים. במצב "ספורט" לוח המחוונים משתנה והכל הופך להיות קצת נמרץ יותר. צריכת הדלק במהלך המבחן התובעני עמד על 15.5 ק"מ לליטר. עם רגל קלה יותר על הגז, אפשר היה להגיע בקלות ל-20 ק"מ לליטר. לגומאי מרחקים, האיוניק בהחלט יכולה להקטין את הוצאות הדלק משמעותית.
אנחנו כבר בדרך צפונה לנחל השופט. הולכים להתערבב עם כל בני – ישראל. בדרך מתגלה האיוניק כמכונית בעלת איכות נסיעה טובה. זו מכונית שנעים להתנייד בה: רעשי המנוע מינוריים, רעש הצמיגים סביר, רעשי הרוח נוכחיים רק במהירויות גבוהות ונוחות הנסיעה, רוב הזמן, טובה. רק בתנאי קיצון, שברי אספלט עירוניים או מהמורות משמעותיות בכביש מהיר, האיוניק נחבטת קמעה וחושפת שיש מקום לשיפור.
נחל השופט? זה לא במקרה באזור קיבוץ גלעד, ליד הכבישים המפותלים ההם ? רגע, אנחנו לא במכונית הנכונה. האיוניק היא אנטיתזה לכבישי נהיגה מאתגרים בשעות הבוקר המוקדמות. היא בסה"כ מנסה לקחת אותך הביתה בשלום ובזה היא מצליחה. התנהגות הכביש שלה בהחלט בטוחה. אם תדחף אותה חזק מדי, החרטום ישאף להמשיך ישר והרפייה קלה מדוושת התאוצה, תוציא אותך מזה בשלום. ואם כבר בבטיחות עסקינן – האיוניק מציעה ארסנל מרשים של מערכות בטיחות שכמעט ולא ניתן למצוא במשפחתיות ברמת המחירים הזו: התראה לסטייה מנתיב עם היגוי אקטיבי המתקן את הסטייה, התראה לשמירת מרחק עם בלימה אוטומטית המונעת תאונה וחיווי על עצמים בשטחים המתים במראות הצד.
תודות לאיוניק, ברחנו קצת מהבית בכדי לחפש מקומות לטייל בהם וגילינו מכונית משפחתית ראויה וטובה. יונדאי איוניק היא מכונית משפחתית טובה , יעילה מודרנית ואפילו חסכונית. מי שעלול לפגום בהצלחתה המסחררת של המשפחתית הזו, היא דווקא אחותה מבית (אך לא מאותו יבואן) הקיה נירו זו האחרונה, זהה לאיוניק כמעט בכל אספקט (פלטפורמה ויחידת הנעה) אך מגיעה בתצורת רכב פנאי מוגבה, כאותה אופנה כובשת כבישים. אז מה אתה בוחר, עיוני?
צילומים: אמיר חזן
A Site by