Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
לקחנו את הוולוו S90 T8 בימים הכי סוערים בשנה, אולי כדי לקבל המחשה מה קורה שם מתחת למכסה המנוע, שם דוהרים לא פחות מ-407 סוסים שאותם פגשנו בשקט ובעידון מופתי.
לא קל לשנות תפיסות. זו אולי המשימה הקשה ביותר איתה מתמודדים אנשי השיווק של כל מותג או מוצר. ובעולם הרכב ישנן אמוציות רבות המלוות מותגים, שלעיתים יובילו לרכישה או לפסילה של רכישה ראויה, מאחר והמבחן העיקרי היה ברמת המותג, עוד בטרם נבחן המוצר עצמו.
"יפני זה אמין", "סובארו זה פח דק", "הונדה לא בטיחותי", וכן, "וולוו זה טנק כבד ובטיחותי שמיועד לגיל השלישי. אה, וגם לשרים".
אז לא, שרים בישראל מזמן כבר לא נוסעים בוולוו, וכן, וולוו זה כבר מזמן לא טנק כבד.
מאז ימי ה-244 וה-740 העליזות של שנות ה-70 וה-80, שבאמת הציעו חוסן, כובד, מרכב מרובע, ושום דבר שקשור לספורט או לביצועים, וכאשר בתחילת שנות ה-90 החלו להגיע דגמים דינמיים כמו 850 T5, ולאחר מכן ה-S80 T6 בעלת 272 הסוסים, שהציעו הנעה קדמית וביצועים מסעירים לאותה התקופה, עבר המון בנזין במערכות ההזרקה.
התדמית של וולוו החלה אט אט לתפוס מפנה, כפי שמגדשי הטורבו החלו תופסים אט אט פינה אסטרטגית בתאי המנוע של היצרן, וברוב הדגמים שלו. אולם שינוי תפיסה הוא איטי תמיד משינוי של דגמים, והתהליך לא פשוט.
וכעת, בהתאם לצו האופנה העכשווי, וולוו נכנסת לתחום ההיברידי PLUG IN, מנוע בנזין הפועל בשיתוף פעולה עם מנוע חשמלי הניתן לטעינה חיצונית.
אין זה סוד, שהמודה הזו צמחה תודות למחירי קניה נמוכים יחסית לדגמים אחרים, עקב מיסוי מופחת, לפי שעה, וגם תודות לדגמים המאובזרים עד מאד. זה עובד יפה אצל המתחרות החזקות, אותן שמה וולוו כמטרה עיקרית, כמו ה-530 e של במוו ו- E 350 e של מרצדס, אז למה שלא יעבוד גם כאן?
השילוב הזה, המכונה T8 בוולוואית , וקיים גם בדגם ה-XC90 וה-XC60, מנפק הספק משותף מכובד עד מאד של 407 סוסים, מבטיח נסיעה של עד כ- 50 ק"מ על חשמל בלבד, ובסה"כ צריכת דלק של כ-38 ק"מ לליטר.
יצאנו לבדוק איך זה עובד ברכב המנהלים המפואר של וולוו.
ה- S90 מתגלה כרכב נאה מאד, כשבחזית מופיעים הפנסים החדשים של החברה, עם תאורת LED דמוי T השוכב על צידו. הגריל הגדול והקעור, מכסה המנוע בעל הקימורים החסונים, נותנים כולם רושם של אוטו מכובד ומרשים. בחלקו האחורי של הרכב מוצאים יחידות תאורה חדשות, וגם הוא יוצר עניין רב וייחוד. עם אורך של לא פחות מ-4.96 מטרים ורוחב בן כ-1.88 מטרים, הרכב הזה בעל נוכחות מרשימה.
כשנכנסים פנימה, התחושה הזו לא משתנה. את פנינו מקבלים מושבי עור נאפה רך ומפנק, מסך אנכי גדול א-לה-טסלה, פתחי אוורור אנכיים וידית הילוכים שבראשה אבן קריסטלית שקופה ומוארת.
מול הנהג מתגלה לוח שעונים "12.3, שכולו מסך עם תפריטים ותצוגות משתנים, והאווירה כולה משרה פאר והדר. דגם ה-T8 משווק ברמת הגימור הגבוהה בלבד, Inscription, ורשימת האבזור פה ארוכה.
מערכת השמע פה בעלת 10 רמקולים, עם אופציית שדרוג ל-19 רמקולים מבית Bowers and Wilkins. , כפי שהיה ברכב המבחן (והצליל שם אכן מצוין), בלותוס' ושליטה מההגה, תצוגת מהירות ותמרורים המוקרנים על השמשה הקדמית מול הנהג, דיפוני אלומיניום מוברש, חיישני חניה וגשם, מצלמה אחורית, מערכת חניה אוטומטית, וילונות בחלונות צד אחוריים, חלון גג, תא מטען חשמלי, מצפן במראה הפנימית ועוד ועוד.
יצויין רק, כי המאמץ של היצרן לחסוך בכפתורים ולהכניס את כל הפיקוד בכלל מערכות הרכב למסך המרכזי, שגם הוא דורש לימוד והסתגלות, יוצר סרבול מסוים בתפעול יומיומי ותוך כדי תנועה, אם למשל, בא לכם להחליף תחנה ברדיו, להחליש את המזגן או לכוון את הרמקולים לסראונד מדמה היכל.
וולוו לא חסכו ברכב הזה גם במערכות בטיחות מתקדמות, הרי בטיחות היא חלק מה-DNA של וולוו, וודאי חייב לקרות בדגם הפאר סלון שלה: מערכת לבלימה אוטומטית ובלימת חרום (שהתגלתה כהיסטרית מדי במהירויות עירוניות, ופעלה בחריפות גם כשלא התקיים מצב חרום בפועל), בקרת ערנות נהג, שמירה על נתיב, תצוגת תמרורים, התראת התנגשות ובלימה אוטומטית (רכבים והולכי רגל), מערכת לניטור תנועה חוצה ביציאה מחניה, ניטור רכבים בשטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית ובקרת נתיב אקטיבית.
המושב האחורי מתגלה כמרווח עד מאד ומפנק, בין היתר בשל בסיס גלגלים ארוך של כ-2.94 מ', והוא יאכלס בנוחות גם מבוגרים, כשרק היושב במרכזו עלול לחוש את צמצום המקום הנובע מכך שסוללות המנוע החשמלי שוכנות מתחת.
נפח תא המטען עומד על 500 ליטרים, שכאמור אינו נפגע עקב מיקום חכם של הסוללות החשמליות.
נוסעים
אחרי שלומדים את ידית ההילוכים המהודרת למראה ולמגע, מתרגלים לכך שהעברה בין הילוך R ל- D דורשת שני תקתוקים ולא אחד כמקובל, יוצאים לדרך. ראשית נוסעים על כוח החשמל בלבד, כשצריכת הדלק הרגעית המופיעה מולנו בלוח המחוונים מורה על 0.0 ליטרים ל-100 ק"מ, וזה מראה מלבב במדינה בה מחירי הדלק מופקעים עד מאד.
מומנט בריא של כמעט 25 קג"מ חשמלי, המגיע מיידית ולא נבנה כמו במנוע בערה פנימית, בועט את הרכב קדימה בנחישות, וכאשר לוחצים לחיצה בריאה על הדוושה הימנית, ומזמינים לחגיגה את מנוע הבנזין המפיק 320 סוסים ו-40 קג"מ (מנוע הלקוח מגרסת ה-T6), התוצאה היא של כוח המוגש באופן כמעט ברוטלי, אך בשקט יחסי ובאופן מעודן. מתלי האוויר המותקנים בגרסה הזו תורמים אף הם לתחושת הריחוף הכללי של הרכב.
תיבת ההילוכים הפלנטרית בת 8 ההילוכים מעלה הילוך אחר הילוך ברכות והמהירות גוברת באופן נחוש והחלטי.
הרכב הזה מאיץ למאה קמ"ש תוך 4.8 שניות קצרצרות, וזאת למרות משקל עצמי לא נמוך של כ-2,076 ק"ג, כמעט 200 ק"ג של מנוע חשמלי וסוללות מעל לגרסת הבנזין.
צריכת הדלק הממוצעת במבחן עמדה על 12 ק"מ לליטר בנזין, אך חלק מהתוצאה המעט מאכזבת הזאת קשור לעובדה שלאחר כמחצית המבחן הסוללה של המנוע החשמלי התרוקנה, והרכב עבד על בנזין, למעט בקטעים קצרים של שיוט עירוני איטי, וכן, המנוע הזה מזמין לחיצה הגונה על הדוושה גם כשלא באמת צריך.
נהיגה רגועה וטעונה בחשמל יכולה ללא ספק להניב תוצאות טובות בהרבה.
המחיר של הגרסה הזו, 450,000 ₪, חושף את המיצוב אליו מכוון היבואן כשהוא דומה עד זהה למתחרות מגרמניה.
וולוו מיישרת אליהן מבט, לא מתנצלת, ויחד עם מפרט עשיר, רמת בטיחות גבוהה והמון כוחות סוס, יוצאת לקרב. זמן יגיד כיצד תשתלב מולן ומה יהיה נתח השוק שלה בפלח שוק המנהלים-פאר- הייבריד- פלאג אין וכיצד יגיב השוק בשנים הקרובות, למכוניות הנטענות באופן כללי ולוולוו בפרט.
A Site by