הונדה סיויק 1.5 – לא רק ספורט


הסיפור שלי עם הונדה מעט מורכב; מחד –  הונדה S2000 הייתה אחת המכוניות שבבעלותי שיותר אהבתי – בגלל המנוע, בזכות העיצוב,  ותודות להנעה האחורית והגג הנפתח. מאידך – הונדה ג'אז דור ראשון ידנית שהייתה גם היא בבעלותי, התגלתה כאחת המשעממות. מזל שהייתה חסכונית, מרווחת מאוד למשפחה ולא התקלקלה.
והנה עומדת מולי הסיוויק האצ'בק החדשה בגרסת ה-1.5 ליטר הבכירה, שעונה לשם Sport, למטרת מבחן במהלך סופ"ש קצר.
עם תג מחיר הנושק ל-150 אלף ש"ח המביא אותה לטריטוריה של מכוניות נחשקות ומוגבהות יותר למשפחה: הג'יפונים, הציפיות מהסיויק הזו גבוהות. 

כונסי אוויר שחורים מזויפים ומוגזמים המוצמדים לפגושים

הונדה סיוויק נראית טוב יותר מאשר בתמונות ואפילו אגזים ואומר שבצבע השחור של רכב המבחן היא נראית מצוין. חישוקי גלגלים קלים בקוטר 17 אינץ' נראים טוב אך מעט קטנים בפרופיל הכולל של הרכב. כונסי אוויר שחורים מזויפים ומוגזמים המוצמדים לפגושים, מוטיב עיצובי בו פגשנו  כבר בגרסה עדינה יותר בדור הנוכחי של הג'אז, נבלעים בצבע השחור.

הספוילר האחורי המחלק את השמשה האחורית מתחבר ליחידות התאורה האחוריות בצורה נאה. מלפנים היא נראית כמו הדורות האחרונים של מכוניות השרירים האמריקאיות והגריל הקדמי שצבוע שחור בכל הדגמים נבלע בצבע הרכב. זוג האגזוזים שממוקמים במרכז הפגוש האחורי לא עושים חסד עם הסטיגמה של "הונדה שחורה" אבל מתאימים לעיצוב הכאילו-ספורטיבי.

מאכזב קצת לפתוח רכב במחיר הזה בעזרת שלט ולא בעזרת משיכת ידית פתיחת הדלת בלבד. טריקת הדלתות איכותית ושקטה. מבפנים נמצא דוושות אלומיניום נאות ותא נוסעים בצבעים כהים, כולל דיפוני הגג השחורים, מה שמרמז על הרוח הספורטיבית אך קצת תורם לתחושה קלסטרופובית.

הנדסת האנוש מתגלה כבינונית: תפעול מערכת המיזוג מתבצע ממסך המגע וזמין רק לאחר עלייתו, מתגי החלונות מעוצבים באופן זהה ואפשר להתבלבל בין הקדמיים לאחוריים ולא ניתן לסגור את פתחי האוורור המרכזיים. בקרת האקלים המפוצלת שומרת על שלום בית עם טמפרטורה אינדבידואלית ברכב. חלק מהחומרים מהם מורכב תא הנוסעים מרגישים זולים וחלולים מדי ובדי הדיפון השחורים מתלכלכים בקלות ממגע ידיים בהם. המושבים נוחים וקיימת תמיכה חשמלית למותניים. האזהרות הקוליות מושמעות בעברית. נחמד.

תנוחת נהיגה מעט גבוהה גם במצבו הנמוך ביותר של המושב שונה כל כך מאותן סיויק שבהן המושב היה נמוך ו"ספורטיבי". המושב האחורי דווקא נמוך בגובהו אך מתאים לאכלס שלושה ילדים עם מושבי בטיחות או שני מבוגרים. למבוגר שלישי, יהיה שם קצת צפוף. תא המטען שימושי עם פתח גדול ו-וילון נגלל חכם לכיסוי התא אך למרות רצפה גבוהה מעט מספק נפח מכובד של 356 ליטר.

מתניע בעזרת  המפתח. כנראה שהונדה סיימו את מלאי כפתורי ההתנעה האדומים ההם. משחרר את בלם היד החשמלי ויוצא לדרך. מתחת למכסה המנוע נמצא את הבשורה הגדולה של הדור העשירי של הסיוויק. מנוע VTEC בנפח 1500 סמ"ק עם מגדש טורבו שמספק 182 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-22.4 ק"ג ב-1700 סל"ד נמוכים, בשונה לחלוטין ממורשת ה-VTEC של כוח בטווח העליון של הסקאלה.

המנוע משודך לתיבת הילוכים רציפה כמו שהונדה אוהבים, עם 7 תכניות נהיגה עלק-הילוכים. המנוע פשוט מרגיש מצוין ומשתלב היטב עם התיבה הרציפה החלקה. פקדי העברת ההילוכים בהגה שימושיים ומאפשרים לבצע בלימת מנוע אפקטיבית כשצריך. לחיצה הגונה על דוושת התאוצה מעבר למדרגת הכוח בדוושה, תספק תאוצות זריזות. תיבת ההילוכים מנסה להסוות את אופייה הרציף כאשר גם בתאוצה חזקה היא מבצעת שינוי בסל"ד כדי לא להחזיק את המנוע בסוף הסקאלה לזמן ארוך.

הטרוניות היחידות הן רעשי שריקה מצד התמסורת, הססנות קלה כשמתכוונים לבצע יציאה חזקה מעמידה ומשום מה הסוסים היפניים לא מרגישים כאילו יש 182 מהם מתחת למכסה המנוע (למרות משקל "סביר" של 1360 ק"ג). צריכת הדלק הממוצעת במבחן הדרכים הייתה 11.5 ק"מ לליטר במאמץ מעבר לסביר, כאשר בנהיגה מתונה בכביש בינעירוני ניתן להגיע גם ל-15 ק"מ לליטר.

סיוויק מנסה לקרוץ  לאותו כיוון ספורטיבי אבל לא מתאמצת לספק נוחות נסיעה מדהימה. המושבים אכן נוחים לנסיעה ארוכה, המיתלים מכוילים לריסון המרכב לצד בידוד רעשי הרוח והמולה גדולה בתא הנוסעים גם במהירויות גבוהות בכביש שש, לא קיימת. אך בכל זאת, רעשי הכביש חודרים לתא הנוסעים ושיכוך המהמורות אינו מצטיין בכבישים העירוניים – תרומתם של הצמיגים הספורטיביים ברוחב 235 וחתך 45.

מבחינת בטיחות, הסיוויק מציעה רפרטואר מכובד של מערכות גיבוי ועזר לנהג: מערכת התראה על סטיה מנתיב עם היגוי אקטיבי, מערכת התראה לשמירת מרחק עם בלימה אוטונומית במהירות עירונית ומערכת לזיהוי תמרורים והתרעה על מהירות הנסיעה. בפועל ההיגוי האקטיבי עובד נחמד בכבישים בינעירוניים אבל לעיתים מבצע תיקונים קצת מוגזמים ומזגזג בתוך הנתיב. המערכת לשמירת מרחק מצפצפת הרבה יותר מדי, בטח ובטח עם זרימת התנועה התוססת בארצנו. לא מצאנו דרך להקטין את רגישותה אז התמזל מזלנו שהכפתור לביטולה זמין משמאל להגה.

אם כבר אמרנו ספורט, אז איך ההתנהגות באמת? בראש ובראשונה, הסיוויק מעניקה תחושה בטוחה עם אחיזת כביש גבוהה, תודות לאותם צמיגים רחבים. הסיוויק מצליחה להוריד בצורה טובה את כוח המנוע ומאפשרת יכולת משיכה מצוינת ביציאה מפניות. השילדה סלחנית וכיול המיתלים רך יחסית כך שהיא לא מאפשרת משחקי ישבן עם הדוושה. זוויות הגלגול תלולות יחסית תודות לאותו כיול רך יחסית
ההגה מדויק אך חסר תקשורת לכיוון הגלגלים. למרות שמה של גרסה, יותר מדי ספורט והנאה לא תמצאו כאן למרות שהיכולת הדינאמית הכוללת גבוהה מאוד.

הונדה סיוויק החדשה אינה מכונית לכל אחד, בגרסת ה-1.0 אותה בחנו כאן בעבר היא קסמה לנו מאוד אך פיללנו ליותר סוסים . סיויוק 1.5 מציעה עיצוב אקצנטרי, יחידת כוח חזקה יותר מהדרוש לנהג הממוצע ותדמית שלא מתאימה לכל אחד. מאידך –  איכות החומרים בתא הנוסעים לא מושלמת (במיוחד כשרף הציפיות מתוצרתה של הונדה הוא גבוה), היא לא מתעלה בסעיף הנוחות והתנהגות הכביש לא מספיק חדה ו/או ספורטיבית למי שמחפש תחליף ל-TYPE R. בנוסף היא יקרה יותר מרוב קבוצת משפחתיות ההאצ'בק ומכוונת ישירות למתחרות היקרות יותר: פולקסווגן גולף 1.4 ומאזדה 3 2 ליטר. אז האם התדמית הטובה ומעלותיה הרבות יספיקו למי שרוצה משפחתית האצ'בק ספורטיבית למראה? רוב הסיכויים שכן.

 

 


About דניאל סקלי

מעריץ של רודסטרים והחיים הטובים

Check Also

Lynk & Co 02 – השקה בישראל

Tweetמאיר, חברה למכוניות ומשאיות, משיקה היום בישראל את Lynk & Co 02, הדגם השני של …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *