"מדובר בצילום אולד-סקול, לא מעובד. אין כאן את הקסמים שמפיקים הסמארטפונים" הוא טוען.
גלעד ארצי – בוגר לימודי קולנוע בקמרה אובסקורה תל אביב, החל את דרכו במגזין "אוטו" אי שם בשנת 98.
גלעד משתף אותנו בחוויות מאחרי העדשה, כולל כמה טיפים לצילום – כל זאת בעזרת מדגם מייצג מתוך אלפי תמונות רכב שצילם לאורך השנים. תהנו.

חניון נחל עמוד עם רדת ערב. את פניו של ד"ר חנן גולן מאירה האש, אך זו קלושה מדי מכדי להאיר את הויטו – חתן השמחה. כדי שהרכב לא יבצבץ בקושי מתוך החושך ההולך ומשתרר הארתי אותו עם פלשים שהצבתי.

סוף יום במסלול בפצאל בניצוחו של לאון טאובס. הג'אנטים האימתניים של היצירות המוטוריות הללו ובמיוחד הצבע האדום של הפרארי זקוקים לאור כדי להחיות אותם. באפס זמן, כי החבר'ה כבר רוצים הביתה, אני מאלתר סיוע של פנסי רכב נוסף, שמאיר.

את הרכב מאירים הפלשים שלי כדי לאזן ככל האפשר עם האור ברקע.

לאון טאובס בשמש הקופחת של טרום–צהריים באמצע מאי, שהוא חודש מאתגר לעבודה תחת השמש, לאו דווקא בגלל הטמפרטורות אלא יותר בגלל מיקומה של השמש בשמיים, ממש מעל הראש. וכשאין עננות כלשהיא, או בתקופה הזו… אבק, שירככו את האור, התוצאה היא אור קונטראסטי, ולא מאוד מחמיא. תנועת הגלגלים והנוף המרוח (יחסית) מושגים בזכות מהירות תריס נמוכה ככל האפשר, במצלמה.

רמי גלבוע (מאחורי ההגה) וניר בן זקן לא עושים חיים קלים לרכב שרוב רוכשיו ספק אם יבקרו עימו בחולות טובעניים שכאלו. עמוד החול המתרומם הוסיף כוח לתמונה. האתגר כאן הוא לרדת ככל האפשר במהירות התריס במצלמה כדי לייצר מריחה מעניינת הן של החול והן של גלגלים הנעים – ועדיין לשמור על חדות בלתי מתפשרת של חזית הרכב עבור תמונה שתודפס בגודל A3 (לא האאודי…).

און יעקובסון מרקיד את הניסאן. האתגר שלי היה לייצר תמונה דינמית ועדיין לשמור על איזורי חדות ברכב.

לאון טאובס פותח מבערים במסלול בפצאל. האתגר בצילום שכזה הוא להמחיש דינמיות של הגלגלים ומריחה של הנוף ועדיין לשמור על חדות הרכב גם ביציאה מהמקום, שלב בו הרכב בעיקר זורק את הזנב שלו ימינה ושמאלה, הצמיגים מעלים הרבה עשן של גומי לוהט אבל אין עדיין תנועה משמעותית קדימה.
היא יפה גם כשהיא נחה ומבחינה צילומית לא צריך להתאמץ כדי להחמיא לה.

צילום כנגד מקור האור (השמש, כאן) מניב מראה תלת מימדי למרות שצריך להכיר במגבלות של צילום שכזה.
שלולית חורף גדולה שנקוותה באוהל השוק בערד משכה את העין שלי. שלוליות הן תמיד בעלות ערך מוסף צילומי. תפסתי שתי ציפורים במכה אחת: צילום תחת יריעה גדולה של גג שהעניקה מחסה מהגשם היורד וגם החדירה מעט אור מלמעלה, ושלולית גדולה דיה כדי שהרכב ישתקף בה במלואו. את הרכב הארתי עם פלשים כדי 'להחיות' אותו.
איפשהו, ליד הכביש בין חדרה לפרדס חנה. עננות מרככת את השמש של סוף ינואר והתאורה שלי מאירה כדי להדגיש את הרכב בתוך הפריים.

מחסן מאולתר שמצאנו במקרה. הסביבה נתנה את ההקשר ואת הרכב הארתי עם פלשים. צולם עבור מגזין טראק+.

טכניקת צילום הנקראת פאנינג בה מהירות תריס נמוכה תוך כדי עקיבה מייצרת מריחה של הנוף ותנועה של הגלגלים.

און יעקובסון מלהטט עם הרכב הכוחני הזה. טכניקת הצילום כאן מורכבת יותר מפאנינג כי תנועת הרכב במישור האופקי אינה משמעותית בשלב הקריטי בו הרכב נמצא בתנוחה ייחודית, כך שזה ספק פאנינג, ספק הקפאת הרגע מבחינת מהירות התריס במצלמה.
עקיבה אחר רכב תוך כדי נסיעה מרכב נוסע אחר יוצרת תמונה דינמית. גם כאן המפתח הוא מהירות התריס במצלמה. ככל שהיא נמוכה יותר כך מועצמת המריחה של הנוף ותנועת הגלגלים. עקב האכילס הוא, אם פני הכביש משובשים ומשדרים רעידות אל מצלמה ואז התוצאה תהיה תמונה לא חדה. אל הקשיים הטכניים הללו מצטרפים אתגרים כשהצילום מתבצע על כביש ציבורי עמוס. התמונה צולמה לא רחוק מ-מאלאגה, ספרד, עבור מגזין הרכב "טראק+".

דוגמא נוספת לעקיבה מרכב נוסע כשאין יותר מדי מה שימרח בצידי הכביש (צמחייה וכו) כדי להעצים עוד יותר את התנועה. דניאל סקלי באדומה, אוריאל כהן בכסופה.
את הצבע האדום "חיזקתי" עם פלשים שהאירו על הרכב. צבע אדום מגיב טוב למקור-אור שמקפיץ אותו לעין הצופה.

מתחת לאחד הגשרים העצומים של כביש 6. האור על הרכב הוא שילוב של אור סביבתי טבעי ופלש שלי.

אוהל השוק בערד, שלולית גדולה ותאורת פלשים שלי כדי "להחיות" את הרכבים.

דוגמא לטכניקת פאנינג. בנסיעה בשטח, תנועת הרכב היא לא רק על המישור האופקי כי אם גם על המישור האנכי בגלל מהמורות, מה שעלול להניב תמונה לא חדה בגלל מהירות התריס הנמוכה.

גם כאן, צילום מרכב לרכב תוך שימוש במהירות תריס נמוכה כדי להעניק דינמיות לרכב הכל כך דינמי הזה גם כשהוא ישן.
שקיעה ליד צרעה. את הרכב מאירים הפלשים שלי. אני אוהב את האור הנגדי, שנותן לתמונה תלת מימד. בשקיעה הוא תמיד רך ומחמיא.

פאנינג על רקע רכבת שחולפת כדי להוסיף עניין לתמונה.

את הקיה הזאת צילמתי מרומי גבעתיים, על רקע מגדלי עזריאלי. צהרי יום אפרפר של ינואר, שמש רכה וזויתית, ותאורת פלשים שלי כדי לאזן.

אין כמו מים כדי להעצים את הדינמיות כשדניאל סקלי מחליק את הרכב באלגנטיות על גבי המשטח הרטוב.

לפעמים, כל מה צריך זה אור טבעי רך של סוף יום (או תחילתו). רישפון, 2012.

אזור בית קמה, אחד האיזוריים הפיוטיים ביותר בארץ (בתרונות רוחמה). פלש שלי מאיר את חזית הרכב. העץ משלים את הקומפוזיציה.

צילום מזווית נמוכה כדי 'לרדת לגובה העיניים' של הבורר – ד"ר חנן גולן שולח יד…

שימוש בתאורת פלשים שלי על הרכב, והכהייה (מרושלת, מודה) של השמיים. אייפון 11 היה עושה זאת טוב יותר, כנראה.

חניון ביפו, בשעת שקיעה של אמצע יולי. הפלשים שלי מאירים על הרכב. דוגמא לצילום שלא היתה בו שום אמירה או קומפזיציה. לפעמים, במבחני דרכים… זה מה יש.
ליד מבנה במושב בני עטרות. תאורת פלשים שלי על הרכב. רכב כסוף הוא תמיד מאוד נייטרלי וקל לעבודה.

שתי תמונות אקשן. דוגמא לשימוש שונה במהירות תריס במצלמה. תמונה אחת עם מהירות תריס גבוהה כדי להקפיא את הקפיצה, ושניה עם מהירות תריס נמוכה יותר כדי להמחיש תנועה.
מהירות תריס נמוכה ממש ו'סביבה נמרחת' הם מתכון טוב להעצמת תנועת הרכב. אסף בר שי על ההגה.

בתרונות רוחמה בשלהי פברואר. האזור היפהפה הזה מספק שפע של הזדמנויות צילום כשבכל עונה הוא לובש מראה אחר. דרור ברלי על ההגה.
כשמעונן ואפרורי, תאורת מלאכותית 'מקפיצה' את הרכב (האפרורי גם הוא). מדגישה ניואנסים, קימורים.
ה'יער' הוא מטע עצים מזרחית לנתב"ג בתחילת אפריל 2009. הכי 'יער מן האגדות' שתקבלו בגוש דן.

אין כמו שלוליות חורף, ותודה לאייזיק (ניסאן) ולרמי גלבוע (לנד רובר) שדיגמנו.
במנחת שדה תימן, 2008.
שילוב של טכניקת הצילום פאנינג כדי להמחיש תנועה. גם לאבנים הקטנות והקש שמתרומם יש תרומה.
צילום מתוך המאזדה, אני אוחז ביד אחת במצלמה וביד השניה מנסה לאזן את עצמי. (לא מתכון ליציבות מדהימה). מהירות תריס נמוכה ככל האפשר. און יעקובסון על ההגה.

המחשה של גודל השימשה. עדשה רחבה ומהירות תריס נמוכה – ד"ר חנן גולן בריכוז מלא.

חדי העין יבחינו בניצוץ שהניב המפגש של התחתית המתכתית של הכלי המגודל עם האספלט. התמונה הנוספת צולמה מרכב הנוסע במקביל.
חול ומים בשילוב עם מהירות תריס נכונה במצלמה, הם מתכון לתמונות דינמיות. צולם בפילם.
מעל כביש 4, אי שם ב-2006. צולם בפילם.

תמונת פאנינג קלאסית.

שנת 2006, אני עם המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי (קנון 20D), מביט בהשתאות על הפלא הזה שבו אפשר לראות מיד את מה שצילמת… הלוקיישן: דרך חקלאית איפשהוא בין עין השלושה לרצועת עזה… היום לא הייתי מעז להתקרב לשם שלא בתוך מרכבה סימן 4. גם כאן, מהירות תריס נמוכה דיה הניבה זרימה של נחשול המים ולא הקפאתו, תוך שמירה על חדות החזית של הרכב. אחראי על ההשפרצה – ד"ר חנן גולן. .

יש טעות בתמונה עם השלוש מכוניות,רנו סוברו וםוקוס,הסוברו זה סיאט…
פוקוס,התמונות יפות…אוהב…
היי יעקב,
תודה על ההערה הנכונה,
הטעות תוקנה.
אין אישור קבלת התגובה…
תודה על הערתך.
על מנת למנוע תגובות-זבל, כל הודעה מצריכה אישור המערכת, ולכן, קיים פער זמנים כלשהו בין שליחתה לבין פרסומה.
תמונת יפות מאד, צלם- איש מקצוע מעולה, אדם מיוחד