Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
בשנות השבעים והשמונים הייתה היצרנית הגרמנית אהודה על הלקוח הישראלי האנין, זה שהסכים לשלם מעט יותר ממחיר כוכבות צו האופנה דאז, סובארו ואח"כ מיצובישי, עבור איכות משופרת, סטאטוס מכובד ותחושה סולידית. השמות החמים היו אז קאדט, אסקונה וגם רקורד למנהלים.
שלושה או ארבעה עשורים לאחר מכן, טעמי הצרכן השתנו אין ספור פעמים, ואופל מוצאת עצמה מחזרת שוב ושוב אחר הלקוח הישראלי, שכמעט והסיר אותה מה- wish list שלו ומנסה לקרוץ לו עם דגמים חדשים ומצודדים.
לאינסיגניה החדשה, מכונית המנהלים של אופל, המשימה קשה כפליים.
ראשית, הלקוח הישראלי נוטה להעדיף היום את רכבי הפנאי הגבוהים, מה שמייצר למכוניות סדאן "3 קופסאות", גם אם במבנה יעיל של 5 דלתות כמו פה, בעיה קיומית של ממש.
שנית, האינסיגניה מתחרה בלא מעט מכוניות ראויות עד מאד, כמו סקודה סופרב, פולקסוואגן פאסאט ויונדאי סונטה ,רובן פופולריות בהרבה ממנה, ולא בהכרח בשל מבחן מוצר, אלא בעיקר בשל מבחן מותג, בו רכב זה או אחר זוכה או נכשל בשל תפיסות, אופנה ודעות קדומות.
העיצוב החיצוני של האופל הגדולה נאה מאד והרמוני. הקווים זורמים, ומהצד המראה ספורטיבי סטייל קופה 4 דלתות.
הרכב גדל מימדים, עם אורך של כ-4.9 מטרים ורוחב בן 1.86 מטרים ללא מראות צד ומייצר נוכחות מרשימה. החזית משדרת יוקרה ואלגנטיות, וגם אם היא מעט "מרצדסית" מזוויות מסוימות, היא מדברת את שפת העיצוב החדשה של המותג.
תאורת ה LED Matrix בה מצויד הרכב בו נהגנו מוסיפה למראה היוקרתי, וניכר היה שהרכב ייצר עניין בקרב העוברים והשבים. אלה נתנו לעברו מבט סקרן, המבשר כי האוטו הזה חדש להם, כשהמבט הנוסף נשלח אל עבר הסמל, לברר לאיזה בית הוא שייך.
מישהו צריך לספר לחברים שם בהנהלת אופל ברוסלסהיים שבגרמניה שזו כבר לא בשורה גדולה. הרי רוב כלי הרכב כיום משתמשים במגדשים, ודווקא מנועים אטמוספריים גדולי נפח ומרובי צילינדרים, הכי לא פוליטיקלי קורקט שיש, הם אלה שמביאים בשורה מרחיבת לב שגורמת התרגשות בקרב חובבי רכב.
העידן בו יצרנים מסמלים את רכבם בכיתוב -ABS- או -FRONT WHEEL DRIVE- כבר מאחורינו.
תחושת היוקרה ממשיכה גם עם הכניסה לרכב, ולפני שנכנס לרשימת האבזור הארוכה עד מאד שמחכה לנו כאן, נציין כי תצורת חמש הדלתות חכמה, ולמרות שנפח תא המטען בן 490 ליטרים אינו פורץ גבולות בסגמנט הזה, השימושיות שלו מאד טובה, כשדלת תא המטען נפתחת עם החלון האחורי.
מתחת לכיסוי שברצפת תא המטען נגלה גומחה לגלגל חלופי, אך בהיעדרו נמצא בה תושבת למדחס למקרה של תקר, ו- subwoofer במרכזה. יצוין, כי דגמי ה-1.5 ליטרים מגיעים עם גלגל חלופי, אך האוטו "שלנו", הגם שמותקן בו המנוע הזה, מאובזר ברמת OPC הגבוהה ביותר והאפשרית בהזמנה מיוחדת בלבד, ורק בדגם 2.0 ל'.
כניסה למושב האחורי מגלה מושב נוח מאד, עם מרווח רגליים נדיב, תודות לבסיס גלגלים בן כ-2.83 מטרים. במושב זה נגלה חיבורי USB, יציאת מזגן, ובגרסת הinnovation premium הגבוהה חימום למושבים האחוריים. נוסעים גבוהים עלולים לחוש את המחיר של הגג המשתפל לאחור לטובת העיצוב החיצוני.
רכב ההדגמה מצויד בריפודי עור חום פרימיום נעימים, שגם הם מוסיפים לתחושת היוקרה ברכב.
עם הכניסה למושב הנהג, מגלים עיצוב מעניין ויוקרתי, כשאיכות החומרים טובה; למרות שרכב ההדגמה גמע כ-23K ק"מ, לא נרשמו קרקושים או ציוצים חריגים מפנים הרכב. עם זאת, ריבוי משטחים שחורים, בעיקר בחלקו העליון של הדש בורד, פוגעים מעט באווירה העליזה.
האינסיגניה מציעה 2 מנועים ו- 4 גרסאות גימור, כשהגרסה החמישית והמפוארת ביותר (OPC) היא בגדר הזמנה מיוחדת ומוצעת במנוע הבכיר בלבד. כאמור, גרסה זו קיימת אמנם ברכב הספציפי בו נהגנו, שנפחו (1.5 ל') הוא הקטן יותר, אך היבואן לא משווק אותה בארץ.
כבר בגרסת הכניסה, Enjoy, ניתן למצוא מערכת מולטימדיה מקורית בגודל 8" עם מסך מגע, כניסה והנעה ללא מפתח, מצלמה אחורית, חיישנים קדמיים ואחוריים, טעינה אלחוטית לטלפון הנייד שמיקומה אגב, בתוך התא שבין המושבים, מוזר; לא ניתן לראות אם הטלפון אכן נטען, וכשהוא נמצא בטעינה, לא ניתן לסגור את מכסה התא.
כמו כן נמצא פה בקרת אקלים מפוצלת, בלם חניה חשמלי וגלגלי 17".
באגף הבטיחות נמצא פה את מערכת הבטיחות האקטיבית, שבאופלית היא מכונה Opel Eye, וכוללת בקרת סטייה מנתיב ושמירה אקטיבית עליו ובקרת סכנת התנגשות ומערכת בלימת חירום אוטומטית (עד 40 קמ"ש).
גרסת ה- Enjoy Premium מוסיפה גם בקרת שיוט אדפטיבית, חלונות כהים מאחור, גג שמש, ריפוד עור בשילוב בד, גימור כרום לחלומות ומושב ארגונומי לנהג.
הגרסה השלישית, Innovation, מציעה מושבי עור, חימום מושבים קדמיים ואחוריים, תאורת אווירה, מושבים אחוריים מתקפלים, חישוקי 18", מושב נהג חצי חשמלי ורמקולים של Bose.
ה-Innovation Premium מוסיף מערכת זיהוי וקריאת תמרורים, מחשב דרך גדול בלוח המחוונים, חנייה אוטומטית, ניטור שטח מת במראות, הקרנת נתונים לנהג על השמשה הקדמית (שהתגלתה כשימושית ונוחה, במיוחד לאור העובדה שניתן לקבוע את עוצמתה ומיקומה) , מושב נהג הכולל עיסוי (נעים, רק חבל שהוא עובד על הגב התחתון בעיקר. אם כבר, מה עם הכתפיים?), זיכרונות ו-8 כיוונונים וגם אופציה למצלמת 360 מעלות .
רכב ההדגמה הוסיף על כל אלו גם את הריפוד החום היוקרתי שצוין, אוורור במושבים הקדמיים (נעים וחיוני בימים חמים אלה), חימום הגה, תאורת ה Led Matrix, הגה קטום ודוושות מצופות ניקל.
גרסת ה-OPC של דגם ה-2 ל', המגיעה בהזמנה מיוחדת בלבד, מציעה גם גלגלי 20", חצאיות וספוילרים להשלמת המראה הקרבי ומשוטי העברת הילוכים מההגה.
האינסיגניה החדשה מציעה בישראל שני מנועים, האחד 1.5 ל', המפיק 165 כ"ס ו-25.5 קג"מ, בו נהגנו והשני בן 2 ל', 260 כ"ס ו-40.8 קג"מ. גרסת שני הליטרים מונעת בהנעה כפולה, מצוידת בגיר בן 8 הילוכים (6 בלבד בגרסת ה-1.5), במצבי נהיגה (ספורט ו- tour), ומאיצה למאה ב-7.3 שניות (9.4 ש' בגרסת ה-1.5 ל').
נתונים על הנייר זה טוב, אבל איך זה עובד בשטח?
הדגם החדש של האינסיגניה מגיע עם הבטחה לביצועים טובים ולצריכת דלק משופרת לעומת קודמו, אחרי שהשיל כ-175 קילוגרמים תמימים ממשקלו לעומת הדגם הקודם.
גרסת ה- 1.5 ל' מגלה כוח זמין שסביר שיספק את רוב הנהגים וברוב מצבי הנהיגה, כאשר האצות הביניים טובות, אולם השהיית טורבו בתחילת תנועה וגם בעת החלפת ההילוכים, נותנות תחושה שהגיר משושה ההילוכים עושה מעט עוול למנוע.
המנוע צנום הנפח מייצר אמנם קצב טוב, אך הוא מחוספס מעט בהתנהלותו ושאונו נוכח.
עם זאת חומרי בידוד איכותיים מייצרים שקט בתא הנוסעים, כיאה למנהל הבכיר שמקדם את עסקיו בעת הנהיגה.
כפי שנצפה מרוב כלי הרכב שמוצאם גרמני, גם כאן התנהגות הרכב טובה, האחיזה מצוינת, וניתן רק להניח שהגרסה הבכירה, לה כמעט מאה סוסים נוספים, הנעה כפולה ושני הילוכים נוספים המייצרים יחסי העברה קרובים יותר בגיר, מספקת מנות גדושות של הנאה ונמנעת מתת ההיגוי לו נכנעת גרסתנו בעלת ההנעה הקדמית, וגם זה רק בנהיגה מאתגרת.
צריכת הדלק הממוצעת בתנאים משלבי עיר וכפר, כביש מהיר ופקקים, נהיגה נינוחה ומאומצת, עמדה על 10.3 ק"מ לליטר בנזין, נתון נאה לרכב מסוגו.
מחיר הגרסה "שלנו" (1.5 Innovation Premium), ללא התוספות הייחודיות רק לרכב הספציפי, עומד על 209,900 ₪, הופך אותו למועמד ראוי לכל מי שלא נכנע לצו השעה של רכבי הפנאי וששוקל לעצמו רכב מנהלים מרשים וגדול, מאובזר מאד, מצודד למראה ועם יכולת דינאמית טובה.
A Site by