הוא לא רכב האספנות הקלאסי. אבל אין "קלאסי" – יש חיבור. והחיבור שלי לטנדר 504 ולטנדר פיג'ו בכלל, מחזיר אותי לתקופת הילדות שלי בארגז המטען – ארגז עם כיסוי ברזנט, ארגז מפח או ארגז מפיברגלאס.
לטנדר 504 שבבעלותי יש ארגז עשוי פח. הוא יחגוג 30 שנה בסוף שנה זו ואז יהפוך באופן רשמי ל"אספנות". ה-504 השנייה שלי היא מסוג סדאן, נולדה ב-1986 וכבר אספנות מזמן. אבל היום התכנסנו כאן לכבוד הטנדר.
.
חלק לא קטן מהילדות שלי עובר בתוך הארגז ההוא מאחור. ספסלים מתקפלים, פעמון להטרדת ההורים שבקבינה וחלונות הזזה. טנדר ה-504 נראה הרבה יותר טוב ללא אותו ארגז מטען מגושם. ואכן, חיפשתי טנדר שכזה, פתוח. אפילו חלמתי על גרסת השטח המוגבהת המכונה "דאנג'ל" בעלת ההנעה הכפולה.
הגורל רצה ומצאתי כזה טנדר, יד ראשונה, אבל עם ארגז. לטנדרים שאבא הביא מהעבודה היה ארגז די דומה, אבל הטנדר הזה יש בו משהו קצת שונה. ידית ההילוכים בדגמי 93 של ה-504 עברו לרצפת הרכב וקיבלו הילוך חמישי. ואני כל כך רציתי בורר הילוכים ליד ההגה – קלאסיקה בדגמי פיג'ו הישנים. ידית שהייתה נוחה ויעילה מעין כמוה. נו מילא…
.
אז יש ארגז וידית על הרצפה וקבינה עם ספסל לשלושה, ממש כמו שנסענו אז, אני, אחי וההורים. את ההורים שלי, שהם כבר לא צעירים בכלל, לקחתי אפילו לסיבוב בקבינה של הטנדר. פתאום הכל נראה לנו צפוף וקטן. נשמעו אפילו פה ושם תלונות.

הבת שלי גילתה שהחלון עולה ויורד עם מנואלה ולא עם כפתור חשמלי, וגם טיפסה ונסעה בארגז (הממוזג!) מאחור. ממש כמו שחוויתי, אי שם, בילדותי (רק בלי מזגן…).
מרגש לאפשר לה לחוות את הישיבה על הספסלים ההם, כמו פעם, ואפילו במדי צה"ל ורובה. ממש כמו שאלפי חיילים היו נוסעים פעם בטנדר פיג'ו הצה"לי.
חמישה הילוכים ולא ארבעה זה אומר, שבמהירויות הגבוהות המנוע קצת פחות צורח בסיבובי מנוע גבוהים. אני לא מדבר על מהירויות גבוהות ממש, אל תיסחפו. קיר הארגז יוצר מבנה אירודינאמי "יעיל" ויחסי העברה קצרים שנועדו לסחיבת מטען הופכים, לא פעם, את השיוט בכביש המהיר לסיוט.
אבל אני אוהב אותו, את הטנדר. גם עם הארגז, גם עם ההיגוי הכבד, גם אם העין שלי פוזלת, מידי כמה שניות, בדאגה לשעון החום.
העין הזו גם פוזלת פה ושם למכוניות אספנות סקסיות יותר. למי לא בא איזה רכב עם גג נפתח? אולי קופה מרהיבה ומיוחדת. יש כל כך הרבה מכוניות קלאסיות יפות, כל כך יפות שבא לבכות.

להיות בעלים של מכונית אספנות, גם אם היא מסחרית, עממית, פשוטה ואיטית, עשוי להרים גבה אצל לא מעט. אבל אלה לא יבינו. אותם אלה יגשו וירשמו לרשימת ההמתנה הארוכה, לחשמלית האופנתית התורנית שהגיעה מסין ויגחכו על משפצי הגרוטאות. אבל לי לא אכפת.
מרים את מכסה המנוע, בודק שמן ומים. מביט על רצועות המנוע. אוי ואבוי… מה זה שם? נזילה?
הכל בסדר. יאללה, נוסעים!
פיג'ו 504 בגרסת הטנדר הופיע ב-1979 והחליף את קודמו – טנדר פיג'ו 404. בסיס הגלגלים של גרסת הטנדר היה ארוך מגרסת הסדאן (וזהה לזה של הסטיישן). הוא יוצר בצרפת ובמדינות נוספות ושירת גם בצה"ל כרכב מ"פ. יכולת העמסה גבוהה ועמידות רכשו לו מוניטין של רכב קשוח. לצד מנועי בנזין ודיזל וארבעה הילוכים (חמישה הופיעו רק בדגמי 93) ניתן היה לרכוש גם דגם 4X4 שהוסב לכך ע"י "דאנג'ל" הצרפתית.