Drive Time מגזין רכב וספורט מוטורי
Related Articles
פיאט נאבקת על חייה. השנים האחרונות, תחת כנפי סטלנטיס, לא היו פיקניק; ה-500, שהיתה חבל ההצלה של החברה כל כך הרבה שנים, התיישנה – ו-500 החשמלית, שנועדה להחליף אותה בעשור האחרון שיועד לרכבים בעלי מנוע בעירה פנימית, כשלה. 600 החדשה לא ממש מתרוממת – ובפיאט תולים תקוות רבות בגרנדה פנדה החדשה והמעניינת למראה, שאינה יותר מסיטרואן C3 בתחפושת.
המצב כה נואש, שאפילו 500 החשמלית עוברת תכנון מחודש בימים אלו, על מנת להציע גם גרסה היברידית, כי חכמי סטלנטיס חשבו שהם יודעים יותר טוב מהשוק מה הוא רוצה…
.
אבל היו גם ימים אחרים. ימים, בהם פיאט היתה גורם דומיננטי בתעשיית הרכב האירופית – ואפילו בשוק הרכב הישראלי. אמנם שמה הלך לפניה בעיקר כיצרנית של מכוניות קטנות וזולות, אך המציאות היתה מורכבת – ומעניינת – יותר. פיאט ייצרה גם משפחתיות מצויינות ואפילו מכונית מנהלים מפוארת, בשם 130. פיאט ייצרה גם לא מעט מכוניות ספורט, פתוחות כסגורות. שנת השיא היתה 1971, עם לא פחות מחמישה דגמי קופה: 850 קופה הזולה, 128 הזריזה בעלת ההנעה הקדמית, 124 הביצועיסטית, דינו האקזוטית משהו ו-130 היוקרתית. שתי האחרונות נחשבות למאסטרפיס עיצובי עד ימינו – האחת של ברטונה, האחרת של פינינפרינה.
ואז הגיעו שנות השמונים, הרובוטים ייצרו את הריתמו וכל הפיאטים – מפנדה ועד כרומה – נראו כאילו מישהו בסדנת העיצוב השליך את המחוגות והסרגלים המעוגלים…חגיגה של קוים ישרים, מכוניות קופסתיות חסרות השראה בהיבט העיצובי; במקרה של הפנדה, האונו והטיפו, היתה לכך סיבה – המכוניות היו פונקציונליות והעיצוב נועד לשרת מטרה זו למקסימום. במקרה של ריתמו נואובה, רגאטה וכרומה, אלו היו פשוט עיצובים כושלים, משמימים למראה.
.
ואז, ב-1990, הגיע פאולו קנטרלה לנהל את פעילות ייצור הרכב בקבוצת פיאט, ראה מה שראה והחליט שהוא מנער את הקבוצה. קנטרלה, מהנדס שצמח בקבוצת פיאט, הציג חזות שמרנית למראה עם חליפות כהות ותספורת מיושנת עם שביל בצד, אבל על פרק ידו יכלתם לפגוש בשעוני סווץ' צבעוניים, סוג של אמירה אישית מול שעוני היוקרה השמרניים שאפיינו מנהלים בכירים בקליבר שלו. תחת שרביטו של קנטרלה, פתחה קבוצת הרכב של פיאט סכרים של יצירתיות, כשהבוס מעודד גם תחרות בין מחלקות העיצוב הפנימיות לסדנאות החיצוניות, דוגמת ברטונה ופינינפרינה; העשור של קנטרלה בראשות פיאט, הביא לנו מכוניות בלתי נשכחות כפיאט קופה, ברקטה ומולטיפלה, כשגם דגמים סטנדרטיים יותר דוגמת פונטו ובראוו/בראווה שיקפו אמירה עיצובית בולטת. בימיו של קנטרלה, אלפא-רומאו חידשה את פניה עם עיצובים דרמטיים, החל מ-145/6 הקומפקטית, דרך 156 המשפחתית המצויינת וכלה בדור חדש של ספיידר ו-GTV מרגשות (וכן, לא שכחתי את 166, רק שארכו מספר שנים עד שהעיצוב הזה תוקן כראוי).
גם בלנצ'יה הותיר קנטרלה את חותמו עם האפסילון והקאפה, גם אם שגה בכך שלא דאג למחליפה ראויה לדלתא אינטגרלה המיתית. אפילו במאזרטי, היה זה קנטרלה שהוציא את החברה מעידן הביטורבו, כשהשיק את GT3200 המיוחדת, בעלת פנסי הבומרנג האחוריים.
איני יכול שלא להרהר בהסטוריה הזו כשאני עומד מול הקופה הירוקה של ניר, מכונית מקורית להפליא ובין הבודדות שעוד נראות כך בארץ, מאחר וחלק מבעלי הקופה אוהבים להוסיף למרכב הדרמטי בודי קיט נוסף, שהופך את הקוים המיוחדים של כריס באנגל למעט וולגריים. כן, זהו אותו כריס באנגל שעבר בהמשך למינכן – ושחסידי ב.מ.וו רבים אהבו לשנוא; לדידי, זהו כריס באנגל שאוהב לאתגר את התפיסות העיצוביות הקונבנציונליות שלנו בקוים מעניינים ולערער את ההרמוניה שאנחנו מחפשים בכל דבר.
.
לכן, סרח העודף הקדמי בפיאט קופה יכול להיראות מוגזם מזוית מסוימת – ופרופורציונלי כשמביטים בפרופיל המכונית. כך גם לגבי החתכים בבתי הגלגלים של המכונית, כשקו ישר פוגש עגול.
לפיאט קופה מכסה מנוע ארוך, הנפתח כצדפה. הפנסים הקדמיים – שיצרנים נוספים עוד יעתיקו בהמשך, מזכירים אלמנטים מעולם הזוחלים, בעוד אלו האחוריים לוקחים אותנו לסיקסטיז, ביושבם בתוך מחילות תואמות.
אז כן, המכונית היא דרמטית – ולולא לחץ הזמן שאפיין את פגישתי עם בעליה, יכולתי לבלות דקות ארוכות בבהייה בקויה המרתקים. תא הנוסעים, באדיבות פינינפרינה – שגם הרכיב את המכונית במיקור חוץ עבור פיאט – שומר על מפלס עניין גבוה אך ממיר את הדרמה בקלאסיקה. פנל בצבע החיצוני של המכונית – מזכרת לימים שבהם הדשבורד היה מפח וצבוע בצבע המרכב – סוכך על מחוונים עגולים – ובמרכזו, חתימת Pininfarina מתכתית, תזכורת לימים אחרים. כנצר למשפחת הטיפו, גם הקופה מתגלה כמכונית שימושית, עם מושב אחורי אמיתי ותא מטען סביר בגדלו.
בתחילת הדרך, בשלהי 1993, הוצגה פיאט קופה עם מנוע למפרדי 2 ליטר, בגרסה אסטמוספרית (142 כ"ס) ומוגדשת (195 כ"ס) – אותו מנוע שכיכב גם בדלתא אינטגרלה זצ"ל. לארץ יובאה המכונית רק בגרסה המוגדשת – וזו נהנית גם מדיפרנציאל מוגבל החלקה, המכונה ויסקודרייב. שמרו את המכונית מעל 3000 סל"ד – ותנו לטורבו לחגוג… פיאט קופה מאיצה קדימה בנחישות, שגם הגיר הארוך שלה לא ממש מסכל, תוך שהוא מאפשר החלפת הילוכים נעימה ומדוייקת. ברחוב מרובה בפסי האטה (במפרים), האטה למהירות זחילה ותחילת האצה בהילוך שני יאתגרו אתכם ואת המנוע בשבריר שניה של OFF…עוד רגע והטורבו שם, מחפה על כך. פיאט קופה מתגלה כמכונית מהנה מאוד לנהיגה – תנוחת הנהיגה נמוכה דיה – והכל נמצא היכן שהיית מצפה שיהיה, להבדיל ממכוניות איטלקיות ישנות יותר. יש לה הנעה קדמית, לקופה, אך היא אינה סובלת ממנה בדמות לחימת הגה או נטייה מוגזמת לתת-היגוי.
אדרבא, קחו אותה למעגל התנועה החביב עליכם ונסו לנהוג אותה באמצעות הדוושה הימנית – ההנאה מובטחת, כשאת החויה משלים הגה כח הידראולי טוב, בטעם של פעם, עם 2.8 סיבובים בין הנעילות.
פיאט קופה נולדה לתוך שוק רווי מתחרים, מב.מ.וו סדרה 3, פולקסווגן קוראדו, פורד פרוב ואופל קליברה – ועד מספר מתחרות מבריקות מיפן. בדרך, אותגרה גם ע"י מצטרפות נוספות לז'אנר כפיז'ו 406 ואלפא-רומאו GTV, שתיהן מבית פינינפרינה – ועל מנת להשאר תחרותית, אנשי פיאט הרחיבו את המנעד; גרסת 1.8 בסיסית (130 כ"ס), עם מנוע זהה לברקטה מחד – וסדרת מנועי חמישה צילינדר חדשה בשם פרטולה סרה, מאידך. עם 220 כ"ס בגרסה המוגדשת – ובהמשך גם עם ששה הילוכים – זו היתה מכונית ההנעה הקדמית המהירה ביתר של זמנה. ניר, שברשותו שתי הגרסאות של המכונית, מתאר את גרסת חמשת הצילינדרים המוגדשת כקטר, עם מנוע חזק משמעותית לאורך כל קשת הסל"ד, אך מעדיף את הניהוג הקליל יותר של המכונית המקורית.
.
פיאט קופה יוצרה עד שלהי שנת 2000 – ובכך חפפה את ימיו של קנטרלה בראשות הארגון… שנה ומשהו מאוחר יותר, יגיש את התפטרותו לחבר המנהלים לאור הירידה הכללית בכמות המכוניות שנמכרה… שנים ספורות אחריו, יהיה זה שוב מנהל יוצא דופן שיוביל את הקבוצה לשיאים חדשים של יצירה – סרג'יו מרקיונה, האיש שמאחורי פיאט 500, אלפא-רומאו ג'וליה, תחיית מותג אבארת' ועוד מספר מכוניות מעניינות. כ-72 אלף יחידות של הקופה יוצרו בשבע שנות חייה – ולא מעט סיימו את חייהן כתוצאה מתאונות/הזנחה/תכניות גריטה. כמו כל מכונית ישנה – קל וחומר איטלקית – פיאט קופה דורשת טיפול אוהב ותשומת לב קבועה – והעובדה שבמשך שנים ערכה נותר נמוך בשווקי אירופה, גרמה לרבים לוותר מראש על המאמץ.
בשנים האחרונות זוכה לעדנה דווקא בשוק הפולני, שהפך אותה לסוג של מכונית קאלט ומשמש כמקור נאה לחלפים.
בדומה לברקטה – שנכנסה רק השנה לסטטוס אספנות – רק יחידות בודדות של פיאט קופה יובאו ארצה כרכב אספנות.
אפשר רק להצטער על כך, שאחת המכוניות המיוחדות של הניינטיז – ויורשת ראויה לדינו קופה המיוחדת – חומקת מתחת לרדאר של אספנים רבים.
תודה לניר, בעלי הקופה – ואיש עם טעם מיוחד במכוניות.
A Site by