דודג' קורונט 1951 – דונה של אילן

Drive Time 8 בנובמבר 2022 1,698 Views

לפני כעשר שנים החלטתי להגשים חלום ישן – עשיתי את הצעד הראשון לעולם רכבי האספנות. קונטסה 900 – הרכב הראשון שלי בזמן היותי חייל, הפך להיות גם הרכב אספנות הראשון שקניתי.
אז איך הצטרפה לקונטסה הקטנה, דודג' קורונט ענקית?

תמיד חלמתי על אמריקאית גדולה. כזו קלאסית, משנות החמישים. אלו שהמימדים שלהן, העיצוב, הכנפיים, לא עשו חשבון לאף אחד. כאלה שכיכבו סרט "גריז" עם ספה ענקית מקדימה וספה ענקית מאחור, ששימשו את הצעירים והצעירות, לא תמיד, רק לנסיעה. ספה ללא הפרדה שכן ידית הילוכים מוקמה בהגה – זה כונה אז Three on the tree…

אז לקונטסה הצטרף טנדר וויליס פתוח ואפילו וולוו 164, אבל לפני כארבע שנים, ההזדמנות להפוך את החלום ההוא מאז התחילה לקרום עור וגידים.
דודג' קורונט 1951 עם מנוע 3800 שישה צילנדרים, עם ראש מנוע שטוח Fluid drive ׁ(מעין גיר חצי אוטומטי) נקרתה בדרכי.
היפהפיה הזו גרמה לי להתאהב בה ממבט ראשון והפכה להיות שלי. גם לה, בדיוק כמו לכל מכוניות האספנות שלי, המצאתי שם חיבה.

השם DONNA הורכב מהצירוף "דו" שזו התחלת השם DODGE, ו"נה" מסיום המושג "קורונה", שפירושו כתר בעברית. אמנם השם "קורונט" הוא נזר בעברית, אך כיוון שהדודג' שלי היא מלכה, החלטתי שמגיע לה כתר. כך יצא השם "דונה". (אין קשר למגיפת הקורונה שפרצה שנתיים מאוחר יותר…)

בכל פעם שאני מסיר מדונה שלי את הכיסוי, מתכונן לנסיעה, למפגש חברים או לטיול, הלב שלי מתרחב. בלוטות הנוסטלגיה מפרישות אדרנלין ואושר למראה דונה האצילית, לסלון הנרחב שבתוכה ולעיצוב המעוגל והחטוב של המרכב, כמו שרק באמריקה של אז ידעו לעשות…

זכורה לי במיוחד הנסיעה הרחוקה הראשונה שלנו בדונה. טיול שעשינו לחברי המפגש לכפר כמא ובהמשך אף קפצנו לחבר יקר מאילניה. היה זה יום קיץ שרבי.
תגובתה של שלומית, אשתי – אהובתי, נהגת ותיקה, מנוסה שעברה קילומטרים רבים על גבי מכוניות גרמניות חדשות וחדישות, מסכמת את הכל. "למה לא מרגישים כך במכוניות החדישות של היום?" "זו תחושה אחרת לגמרי".

וזה, רבותי, אומר הכל: מרחב פנימי עצום, גובה תקרה, ספות רחבות ונדיבות, רכות ושקט הנובע ממנוע חרישי וחלק ומתלים ההופכים את הנסיעה בדודג' הזו להפלגה בספינת תענוגות.
הנינוחות הזו, התנועות האיטיות של המרכב, הופכות את הנסיעה לנינוחה מעין כמוה, רכה, מרופדת, הופכות כל נסיעה ארוכה לישיבה בסלון ביתי כשמבעד לחלונות מתחלף לו הנוף.

תגובות האנשים הן בעיקר התפעלות מהגודל העצום, חלל תא הנוסעים הנדיב, ההגה בעל הקוטר הענק (שחיוני על מנת להקל על סיבובו ללא מערכת תגבור מודרנית) , וכמובן מהפאר המקיף את תא הנוסעים.
יש גם כאלה ששואלים ועוקצים בחן, אם אני בעל רשת תחנות דלק, אבל עיקר הכייף הוא לראות את החיוכים של שוכני המכוניות שעוקפות או נעצרות ליד ברמזור. מנופפים לשלום, מצלמים, מצדיעים, צופרים. כבוד למכונית שחגגה בימים אלה 72 שנה.

אמנם יש לדונה מזגן שהותקן כשהגיעה ארצה, אך גם בימי הקיץ, במהלך נסיעה, ההעדפה שלי היא פתיחת משולש החלון הקטן, זה שכבר לא תמצאו במכוניות מודרניות. השמחה והעונג שלי על הערכת הסביבה והפרגון על ההשקעה שלי בשימור וטיפוח הרכב, מצננים ומהנים יותר מכל בקרת אקלים מודרנית. מה עוד צריך יותר מזה, אספן רכב?

דודג' קורונט
הקורונט הוצגה לראשונה באפריל 1949, כדגם המפואר של דודג' מיאדווברוק. מכונית סדאן בעלת ארבע דלתות ושישה מקומות.
הקורנט היתה משופעת בפינוקים רבים לאותה תקופה, ועלתה כשני שליש ממחירה של קאדילאק מקבילה בגודלה ואבזורה באותה התקופה.

בתיבת ההילוכים החצי אוטומטית, הכילו ארבעה הילוכים ומצמד אוטומטי (Fluid drive) שאיפשר שילוב הילוך ראשון במצב עמידה ללא צורך ומבלי להמשיך ולהחזיק את דוושת המצמד, להקלה על הנהג.

מנוע 3.8 ליטרים בהספק של 103 כ"ס ב-3600 סל"ד, האיץ את הרכב מעמידה למאה קמ"ש תוך 19 שניות עד למהירות של 135 קמ"ש. אמנם לא ביצועים מסמרי שיער, אך עליונותו של המנוע התבטאה בגמישותו הרבה וכוחו הזמין, כראוי למכונית שעיקר כוחה הוא בנסיעה נינוחה ורכה.