וואצלב קלאמנט, מוכר הספרים הצ'כי הצעיר, בן ה-26 לא העלה בדמיונו המזרח – אירופאי, שאותו חלק שחיפש לאופניו הפגומות, יוביל להקמתה של חברת המכוניות "סקודה" שכולנו מכירים.
קלאמנט, שביקש למצוא חלק חילוף לתיקון אופניו, שלח ליצרן הגרמני מכתב בשפה הצ'כית לאיתור החלק הנדרש, אך התאכזב לקבל תשובה מזלזלת מהיצרן, הדוחה את בקשתו כיוון שלא נכתבה בשפה הגרמנית. העלבון הוביל להחלטה על הקמת סדנת תיקון אופניים בשותפות עם צעיר בשם ואצלב לורין – מכונאי אופניים אותו פגש. כך מתחיל לו, סיפורה של חברת "סקודה" השזור לכל אורכו, באהבה ובתשוקה עזה לניידות, שאיפה עקבית לשיפור מתמיד, חדשנות יצירתיות ועבודה מסורה. תכונות אלה הביאו את "סקודה", להתפתח ממפעל אזורי קטן לאופניים, לאחת מיצרניות הרכב הגדולה בעולם.
מתיקון אופניים לייצור מכוניות.

בראיה היסטורית מתברר, כי ייצור האופניים הפך להיות קרקע נוחה לצמיחת תעשיות אחרות, והוביל להתפתחויות משמעותיות בהליכי עיבוד מתכות וחלקים אחרים. פיתוחם של תהליכים אלה, אפשרו לבעלי מקצוע מיומנים ליישם חלקים אלה, בפיתוחם של הדגמים הראשונים של המכונית והמטוס.
גלגולה של "סקודה" החל בשנת 1895, עם הקמתה של סדנה צנועה לתיקון אופניים. הסדנה הוקמה בעיר מלאדה בולסלאב שבצ'כיה במרכז תעשייתי מרכזי וחשוב בחבל הארץ – בוהמיה. הייתה זו סוף המאה ה-19 – תקופה של שינוי עולמי, בה נכנסו לשימוש כלי רכב חדשים ששינו את חייהם של אנשים ויצרו אפשרויות חדשות. האופניים, המטוסים, וכמובן המכוניות, החלו להופיע.
ואצלב לורין (1865–1930) וואצלב קלמנט (1868–1938) שהיו גם רוכבי אופניים נלהבים ובעלי חזון, חיו בתקופה החלוצית הזו והתעניינו מאוד ברעיון כלי התחבורה האישים.
סדנת תיקון האופניים, הוסבה תוך זמן לא ארוך, למפעל לייצור אופניים שבו עבדו מלבד שני המייסדים, שני עובדים נוספים ושוליה. האופניים, שנמכרו תחת המותג "סלביה " (SLAVIA) זכו להצלחה רבה. "רק הטוב ביותר מספיק טוב עבור הלקוחות שלנו" הייתה סיסמתם של שני היזמים החדשים. אך לורין וקלמנט לא עצרו בשיפוץ ותיקון אופניים. ב-1899 נחנך מפעל חדש ובו כבר עבדו 40 עובדים. שנה מאוחר יותר הוחלף הדיווש בעזרת כוח שרירי הרגליים במנוע חד- בוכנתי קטן. כך נולדו להם ה"אופניים עם מנוע –העזר" והפכו למעשה, ל"אופנוע" הראשון באוסטרו –הונגריה. לורין, המכונאי מבין השניים, פיתח במרוצת הזמן עיקרון מבנה חשוב עבור אופנועים – בניית השלדה מסביב למנוע, ציון דרך חשוב בתכנון כלי הרכב הזה.
ייצור האופנועים שגשג. "לורין את קלמנט" ייצרה אופנועים עם מנועים המקוררים באוויר ובמים. בין השנים 1904 ו־1909 מנוע ארבע הצילינדרים בשורה CCCC, שהיה אחד מהראשונים מסוגו בעולם, זכה לשבחים רבים. גם האופנועים עם סירה של "לורין את קלמנט", שבהם הנוסע יושב לצד או מאחורי הנהג, זכו להצלחה רבה. החברה יצרה גם דגם לשימוש מסחרי – האופנוע הכיל תא אחסון סגור ושירות הדואר במקסיקו היה אחת מהלקוחות הראשונים שקנו אותו.
אמנם מהירותו של האופנוע הראשון הגיע רק ל-30 קמ"ש, אך מהירות התפתחותו של ענף התחבורה, הייתה עצומה.
לורין וקלמנט החליטו לקחת הימור גדול. פיתוח אבטיפוס של רכב בעל ארבעה גלגלים כבר בתחילת המאה ה-20 הביא להצגתה של המכונית הראשונה שלהם בשנת 1905 וכשנה מאוחר יותר החל הייצור ההמוני שלה.
המעבר לארבעה גלגלים
את פרק ייצור המכוניות, החלו לורן וקלמנט בשנת 1905. " ואטורט A " Voiturette)) היה הדגם הראשון שיצא את שערי המפעל. המכונית הדו – מושבית בעלת מנוע שני צילינדרים בהספק של 7 כ"ס ותיבת הילוכים בעלת שלוש – מהירויות, הגיעה למהירות מרבית של 40 קמ"ש. הצלחת הרכב נבעה בזכות מחירו האטרקטיבי (3600 קרונות) אמינותו הגבוהה וקלות השימוש בו.
הואטורט A, הביאה להתעניינות לקוחות מחו"ל ואט אט הפכה החברה ליצרנית הרכב הגדולה ביותר באימפריה האוסטרו-הונגרית כשהיא מציעה כבר תשעה דגמי מכוניות: ממכוניות קטנות עם מנוע שני צילינדרים, דרך מכוניות מירוץ עם מנוע ארבעה צילינדרים ועד למסחריות ואוטובוסים.
מכוניות "לורין את קלמנט" יוצאו לכל רחבי העולם והחברה ביססה לעצמה מעמד בינלאומי.

כדי לחזק את מעמדה ,עוד יותר, כמובילת שוק, התמזגה בשנת 1925 "לורין את קלמנט" (L&K) עם תאגיד "סקודה" מהעיר פלזן – שבאותה תקופה היה התאגיד התעשייתי הגדול ביותר בצ'כיה. החברה החדשה נקראה "סקודה – אוטו" (ŠKODA AUTO). בתחילת הדרך נמכרו המכוניות תחת השם "לורין את קלמנט–סקודה" ולאחר מכן רק תחת השם "סקודה".
תשוקתם של לורין וקלמנט להצטיינות ויצר התחרות שפעם בליבם, לא יכלה להיעצר על גבי דפי השרטוט או מכונות הייצור שבמפעל. לורין וקלמנט שאפו להיות הטובים ביותר ושאיפה זו באה גם לידי ביטוי במסורת הספורט המוטורי של החברה. כבר ב-1901, במירוץ האופנועים פריז- ברלין, הגיע רוכב האופנוע מטעם החברה ראשון לקו הסיום. מסורת זו שבשנות ה-20 וה-30 כבר פעלה תחת השם "סקודה" הביאה להישגים יפים ובמיוחד במירוצי הראלי. הסקודה RS 130 בעלת המנוע מאחור, (ממשיכתה של ה-110R ספורט קופה), הייתה לאחת ממכוניות הראלי המצליחות בכל הזמנים.

אך כחברה ששורשיה נעוצים עמוק בשלדתם של האופניים, סקודה גם לא שוכחת מאין הגיעה: מאז שנת 2004 ,סקודה היא אחת מנותני החסות הרשמיים של הטור דה – פראנס, מרוץ האופניים המפורסם ביותר בעולם. החברה גם נותנת חסות לתחרויות אופניים ידועות נוספות ברחבי העולם ומעורבת בקידום ענף האופניים כספורט עממי.
תקופת שגשוגה של "סקודה" נקטעה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. במסגרת המלחמה שירתו מפעליה את הנאצים בעקבות כיבוש צ'כוסלובקיה ע"י הגרמנים. לאחר המלחמה ובעקבות עליית הקומוניזם והלאמת הרכוש, הפכה סקודה לחברה ממשלתית וזכתה למונופול בייצור רכבי הנוסעים. למרות המונופול סקודה איבדה שווקים רבים של מדינות שאינן קומוניסטיות וזאת למרות פיתוח דגמים שהיו נחשבים לטובים דוגמת ה-440 ספרטק וה-445 אוקטביה.

אולם, כאמור, באופן יחסי ליצרנים המזרח אירופאים האחרים, המכוניות של סקודה נהנו מתכנון עצמאי, מאיכות בניה טובה וממפרט מתקדם יחסית וחלק לא מבוטל של התוצרת יוצא למדינות שונות בעולם שם זכו רכבי המותג למוניטין טוב כרכב חסון המתאים גם למדינות מתפתחות עם כבישים גרועים. יש שיאמרו שהפשטות והיעילות שמאפיינת את רכבי המותג גם היום עוצבה למעשה באותן שנים.
איחוד עם "קבוצת פולקסווגן"
לצד הדגמים האפורים, המשיכה סקודה ופיתחה דגמים מוצלחים כגון האוקטביה (1959) פליסיה קבריולה האגדתית, MB1000 בעלת המנוע מאחור וסקודה פייבוריט החדשנית ב-1987 (הדגם האחרון שתוכנן תחת השלטון הקומוניסטי) . כשנתיים לאחר נפילת מסך הברזל ומיד לאחר מהפכת הקטיפה בצ'כיה (1989), התמזגה סקודה עם "קבוצת פולקסווגן", מהלך חכם שהחזיר את מותג סקודה לקדמת הבמה, כיצרנית רכב מובילה ומבוססת הפועלת ב-100 שווקים ברחבי העולם. המיזם המשותף של סקודה ופולקסווגן החל לפעול ב-16 באפריל 1991 תחת השם Škoda automobilová a.s, וסקודה הפכה להיות המותג הרביעי של קבוצת פולקסווגן, יחד עם פולקסווגן,אאודי וסיאט. בשנת 1994 הושקה הפליסיה הקטנה שכבר עשתה שימוש חלקי במכלולים של הקונצרן הגרמני וסימנה את החזרה של המותג הצ'כי לשווקים המערביים. אבל הייתה זו האוקטביה שהושקה ב-1996 והביאה לשינוי הגדול. משפחתית בעלת מבנה יעיל ומעניין, רמת בניה מצוינת ותא נוסעים ומטען יעילים מאוד. בהמשך הוצגה הפאביה ולאחריה מגוון רחב של מכוניות – משפחתיות, יוקרתיות, ורכבי פנאי.

מנקודת המבט של היום ברור, כי פולקסווגן מילאה את הבטחותיה וסיפקה לסקודה את הידע ואת ההון, כדי שהאחרונה תייצר כלי רכב איכותיים. עם זאת, תרומתה החשובה ביותר עבור סקודה היתה גיבוי של מותג חזק. הודות לערוצי ההפצה והשיווק הקיימים של פולקסווגן, סקודה הייתה מסוגלת להיכנס לשווקים חדשים ולהגיע ללקוחות חדשים, וכל זאת בדרך היעילה ביותר. האיחוד בין הדייקנות הגרמנית לחדשנות והיצירתיות הצ'כית הוביל לתוצאה מדהימה – המכוניות של סקודה קיבלו באופן קבוע ציונים גבוהים הן בבדיקות של המומחים והן של הנהגים.
כיום עוסקת סקודה במחקר ופיתוח חשובים כחלק מקבוצת פולקסווגן, ולמעלה מ-34 מיליון יורו הושקעו במחקר ובפיתוח. ומייצרת את סדרות המכוניות הבאות: סיטיגו, פאביה, ראפיד, אוקטביה, ייטי וסופרב.
חלק גדול מהפיתוח מושקע בשמירה והגנה על הסביבה. מטרתה של סקודה היא לשפר את יעילותו של כל דור מכוניות חדש שמפותח, בשיעור של 10% -15%. גרסאות גרינליין וגרין –טק, מציגים את שיא היעילות של המותג וזמינים בכל דגמי סקודה. הידעתם למשל, כי סקודה שותלת עץ עבור כל דגם מתוצרתה, שנמכר בצ'כיה?
בזכות הצלחתה בצ'כיה מולדתה, ובשאר רחבי העולם, פועלת כיום סקודה כיצרנית בינלאומית ביותר מ-100 שווקים. סקודה מיוצרת כיום ב-13 מפעלים בצ'כיה, סין, רוסיה, הודו, סלובקיה, קזאחסטאן ואוקראיינה ומעסיקה כ-26,000 עובדים. השוק הגדול ביותר של סקודה כיום, הוא השוק הסיני. רבע מהמכירות השנתיות מופנה לשוק הענק והמתפתח בסין. פולקסווגן שאנחאי החל לייצר את מכוניות סקודה עבור השוק המקומי כבר ב-2007 ומאז יוצרו במפעל הסיני מעל מיליון מכוניות. כיום מייצרים שלושה מפעלים את דגמי סקודה בסין.
* ,תמונות – יצרן.